גמלאי ישראל בהנהגת ההסתדרות יצאו אתמול לגל ראשון של מחאה ומאבק על קצבת הזקנה, שבמרכזו הציבו משמרות מחאה מעכו בצפון עד באר שבע בדרום בעשרות צמתים וגשרים. מחאת גמלאי ישראל חושפת את פרצופה המכוער של המדינה, שזה 20 שנה לא העלתה את קצבאות הזקנה למרות שהן צמודות למדד ולשכר הממוצע במשק.
אין ספק, אוכלוסיית הגמלאים והגמלאיות בישראל זו האוכלוסייה המקופחת ביותר. ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים השליכו אותה לעת זקנה, והפכו את מדינת ישראל למקום שרע להזדקן בו. קצבת הזקנה החודשית הבסיסית לגמלאי עד גיל 80 היא 1,596 שקל, ומעל גיל 1,686 שקל. חשוב להדגיש שלכ־52% מהגמלאים אין פנסיה, מה שאומר שלמעלה מ־50% מהגמלאים בישראל חיים בעוני מחפיר, וחלק גדול מהם חייב לעבוד קשה לקיומו עד גיל מופלג.
ראוי להציג ולציין כאן מי הם גמלאי מדינת ישראל של ימים אלה, זה הדור שנשא על כתפיו את עול פריחתה והתפתחותה המואץ של מדינת ישראל, מעידן תקופת הצנע לעידן השפע. זה הדור שלחם במלחמת ששת הימים ההירואית, במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים הנוראה ובמלחמת לבנון הראשונה, דור שהתנדב עם הקרבה ומסירות אין קץ לכל מלחמה ומשימה, דור שנתן ותרם למדינה יותר מכל מי שחי כאן היום, והיום המדינה יורקת בפניו.
"אל תשליכני לעת זקנה", נכתב במקורותינו בספר תהילים של עמנו, ובהמשך הפסוק נאמר: "ככלות כוחי אל תעזבני" - בקשה נוקבת הברורה לכל בר דעת, שאינה נדרשת לפירושים וביאורים, אבל מתוך המסתבר, במדינה נאורה כמו ישראל היא לא מובנת ואינה ברורה.
בשעה שעומדים להכפיל את שכר האברכים, לפזר מיליארדים על פיצול משרדי ממשלה מיותרים, עם שרים וסגני שר, לשכות ועוזרים, לא נמצא בסדום הזו צדיק אחד בממשלה שישאל: ומה עם זקננו גימלאינו? מי ידאג להם בשעה שיוקר המחיה כל כך מעיק? מסתבר שאין, עובדה, אלפי גמלאים נאלצים לוותר מדי יום על תרופות, לצמצם את מזונם וכמובן לא להפעיל מזגנים במידה ויש להם בקיץ הלוהט ובימי חורף קרים.
התרעות פיקוד העורף