כשהוריי החליטו לעזוב את הארץ ולהגר לדרום אפריקה, הייתי ילדה דעתנית בת 8, ולנוכח ההודעה, שהייתה אמורה להיות חגיגית משום מה, חרב עליי עולמי. הייתי אלופה במחניים ובחמש אבנים, עם חברים וחברות בבית ספר ארזים בשכונה ד' באשדוד, ולא הבנתי למה צריך לעזוב את מה שלי נראה אז כמו גן עדן עלי אדמות. גם הבאת כל בני שכבתי דאז להפגין מתחת לבניין מגוריי לא הועילה, ונאלצתי לעזוב את העולם הקטן שלי לאותה מדינה בלתי מוכרת.
התרעות פיקוד העורף