אלו שהצביעו נגד ישראל באו"ם שכחו להתייחס לעובדות עצמן

בימים האחרונים, במקביל לכך שפת”ח ציין 58 שנה לפיגוע הטרור הראשון שלו נגד ישראל בינואר 1965, דאגו בעצרת הכללית של האו”ם להעניק לפלסטינים מתנת יום הולדת באמצעות ההחלטה של העצרת הכללית לאשר בקשת חוות דעת משפטית נגד ישראל מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

1 בינואר 1965 היה תאריך היסטורי ומכונן בקרב הפלסטינים. כאמור בוצע בו הפיגוע הראשון נגד ישראל בידי פת”ח, התנועה לשחרור פלסטין. בפיגוע הזה השתתפו שלושה מחבלים שחדרו לשטח ישראל מכיוון ירדן וחתרו לפגוע במתקן של המוביל הארצי באזור הכנרת, שנחנך כמה חודשים לפני כן. אלא שהמטען שהונח על ידם לא התפוצץ, וסיור של מג”ב שעבר באזור זיהה את המטען ונטרל אותו. בדרכם חזרה לשטח ירדן נתקלו המחבלים במשמר ירדני ובחילופי האש נהרגו שניים מהם, והשלישי נעצר.

האירוע הזה מפריך את הטענה הרווחת שלפיה הטרור הוא תולדה של הכיבוש הישראלי של שטחי יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים, ושהוא נובע מהשליטה הישראלית על הפלסטינים שחיים שם. פעולת הטרור הזו היא אחת מתוך מעשי טרור רבים שביצעו פלסטינים נגד מדינת ישראל ואזרחיה, הרבה לפני מלחמת ששת הימים ולפני שישראל שלטה בשטחי יהודה, שומרון ועזה. ספציפית, בין ינואר 1965 ו־5 ביוני 1967 התרחשו שלל אירועים ופעולות טרור בידי מחבלי פת”ח, שהביאו את צה”ל לבצע פעולות תגמול בעיקר בשטח ירדן. וזה עוד בלי להרחיק עד לפרעות ולאירועי טרור שהתרחשו הרבה לפני קום המדינה.

מכך אני מסיק שהשאיפה הפלסטינית להשמדת מדינת ישראל הייתה כאן מאז ומתמיד. אמנת פת”ח, שנכתבה עם הקמת אש”ף בשנת 1964, במסגרת הקונגרס הפלסטיני הראשון שנערך במלון “אינטרקונטיננטל” במזרח ירושלים, הפכה לאורים ותומים של המאבק הפלסטיני בישראל.

בין השאר, נכתב בה כי המאבק הפלסטיני הוא חלק מהמאבק חובק העולם נגד הציונות, הקולוניאליזם והאימפריאליזם העולמי; שחרור פלסטין וההגנה על אתריה הקדושים הם חובה ערבית דתית ואנושית; מטרות התנועה הן שחרורה המלא של פלסטין, חיסול קיומה הכלכלי, המדיני, הצבאי והתרבותי של הציונות והקמת מדינה דמוקרטית ועצמאית בעלת ריבונות מלאה על כל אדמת פלסטין שבירתה ירושלים; המאבק המזוין הוא האמצעי לשחרור פלסטין, עקירת קיומה של הציונות וחיסול הכיבוש הציוני; והמאבק הזה לא ייפסק עד שתפורק המדינה הציונית ופלסטין כולה תשוחרר.

חבל שהמילים הללו לא נלקחו בחשבון על ידי מי שהצביעו בעצרת הכללית של האו”ם על בקשת חוות הדעת המשפטית נגד ישראל. מה שברור הוא שעם אמנה כזו לא ניתן לדבר על שלום ועל שתי מדינות לשני העמים.