כמו כל חילופי שלטון בדמוקרטיה מבוססת, גם אצלנו, מהפכים תמיד מעוררים דאגות, בנוסח: מה יהיה עכשיו? אפילו ברוסיה, אחרי 70 שנות קומוניזם מדכא, לא בקלות הסתגלו ההמונים העניים לשינוי המשטר, הגם שהביא עמו בשורות של חופש, רווחה והקלה. טבעה של דמוקרטיה אמיתית הוא כי אין שלטון־עד של מפלגה אחת, תנועה אחת, זרם אחד.
הן זוהי מהות משטר דמוקרטי. טוב שיש לנו עיתונות חופשית, שמבקרת, שחושפת, שמאירה פינות אפלות בחיינו. אבל מה חבל שמי שהוביל את המהפכה השיפוטית האמיתית, הנהיג את האקטיביזם השיפוטי, הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, מכנה את תוכנית שר המשפטים “מהפכה של טנקים”. האין זה אהרן ברק שהביא עלינו את מהפכת לוין, כתגובה לסמכות היתר שנטל לעצמו בג”ץ בנשיאותו ובהשראתו לבטל חוקי כנסת?
לחבריי המאוכזבים אני אומר: תירגעו. תתרגלו. תהיו אופוזיציה לוחמנית, אך אחראית. תנו לממשלה החדשה להוכיח שהיא טובה מקודמתה. גם אם יש בה יותר מדי חרדים לטעמכם. גם אם יש בה שרים שאינם כלבבכם. גם אם שנוא נפשכם חזר לראשות הממשלה. חזרה המשילות לישראל. תיערכו לחזור לשלטון, אם ירצה בכם העם בבוא העת, אבל אל תערערו את יסודות המדינה, האחדות והדמוקרטיה.
התרעות פיקוד העורף