אני תושב תל אביב. יש לי מכונית, אני גר במרכז העיר ומבלה שם כשאפשר. בשנים האחרונות מתנהל בעיר מה שאני תופס כמחול שדים שמקשה עד מאוד את חייהם של הולכי רגל ונהגים.
העיר פקוקה בגין עבודות של הרכבת התחתית והרכבת הקלה, ורחובות ראשיים וצדדיים עמוסים בעבודות תשתית שמצירות את מסלולי הנסיעה. מסלולי אופניים וקורקינטים מפחיתים את מרחב הנסיעה במכונית, וגם את מרחב ההליכה של הולכי רגל.
אנשים נמנעים מללכת ברגל בסמוך למסלולי אופניים מפחד להיפגע. אזרחים חוצים רחובות סואנים גם לא במעבר חציה, תוך שהם עונים לטלפונים הניידים. הסימונים של המסלולים הזמניים בתל אביב דהויים ועלולים לסכן את הנהגים.
בערבים יצא לי לראות הולכי רגל חוצים כבישים מרכזיים, בלתי מוארים דיים, כשהם לובשים בגדים כהים ובקושי ניתן לראותם. כפועל יוצא מכל אלה, הנהגים עצבניים.
חרף כל המהומות האלה ממשיכים להתקיים בתל אביב אירועים שונים שמצמצמים את חופש התנועה, בהם מרתון תל אביב, מצעד הגאווה, מרוץ הלילה, מרוץ הנשים, סובב טורקי, מצעד האקלים ועוד. לאחרונה, בנוסף לכל הכאוס התחבורתי שתיארתי, נוספו ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית של הממשלה, שמצמצמות עוד יותר את חופש התנועה בתל אביב.
אני משלם אדוק של ארנונה לעיריית תל אביב, ואת מרב שנותיי הקדשתי למדינה. חלקם הראשון של חיי כלוחם בצה”ל, ואת החלק השני בבניית תעשייה ומתן מקומות עבודה לאלפי אנשים.
מניסיוני אני מציע עצה לכבוד ראש העיר: קבע שמעתה כל המצעדים וההפגנות יתקיימו במרחב שבין שכונת תל ברוך לקאנטרי קלאב בתל אביב. כך יהיה לכל הגורמים מרווח פעולה, ואף אזרח לא ייפגע.
התרעות פיקוד העורף