בספרו "דברים שרואים מכאן" (2016) היטיב אריה אלדד לתאר את הנסיגה האידיאולוגית שחוו לאורך ההיסטוריה כל מנהיגי הימין בישראל כאשר מצאו עצמם אוחזים בהגה השלטון: החל ממנחם בגין ויצחק שמיר, דרך בנימין נתניהו בכהונתו הראשונה וכלה באריק שרון ואהוד אולמרט. אותה המגמה נקשרה תמיד בממד הטריטוריאלי והתבטאה בנסיגות משטחים, לרוב בהקשר של הסוגיה הפלסטינית.
הישיבה על כס ראשות הממשלה חשפה בפני אותם המנהיגים אילוצים ושיקולים מבית ומחוץ, שהם התקשו לראות מכיסאות האופוזיציה. הפרספקטיבה החדשה שלהם המחישה את חוסר היכולת לממש את חזונם הרעיוני במלואו, והיא חידדה בקרבם את ההבנה כי כדי לשפר את מצבה האסטרטגי של ישראל ולשמר אינטרסים חיוניים ואף קיומיים, נדרש לנקוט יוזמה ולבצע ויתורים במחוזות אחרים, לרוב כאלה הקשורים באידיאולוגיה, אמונות וסמלים.
התרעות פיקוד העורף