הטיעון "ניצחנו בבחירות" של הקואליציה מהווה רק מרכיב אחד בדמוקרטיה. מאחורי הדהירה לעבר ההפיכה המשטרית מתחבאים מוקשים שנועדו לשמור על שלמות הקואליציה, אך בדרך מאיימים על שלמות העם ושלמות הדמוקרטיה. במהלך ההפגנות בירושלים, בתל אביב ובמקומות נוספים בשבועות האחרונים נגד הרפורמה המשפטית, הבטתי על המפגינים סביבי וראיתי המון מגוון שיצא מאזור הנוחות שלו כדי להילחם על הדמוקרטיה.
בשונה מהתמונה המסולפת שגורמי ימין מבקשים לצייר, שלפיה ציבור המפגינים הוא בעל גוון אחיד וממעמד מסוים, עמדו לצד "הקיבוצניקים האשכנזים הפריבילגים" גם חובשי כיפות סרוגות, מזרחים ואף אנשי ימין ומתנחלים. החרדה מהחקיקה האנטי־דמוקרטית שעומדת לפתחנו אינה נחלת מגזר או סקטור מסוים, והשסע החברתי שהולך ונפער אינו מבחין בין גוני עור, מגדר, שיוך דתי, עדתי או פוליטי.
בתשובת הממשלה נכתב כי "בכוונת משרד הביטחון לקדם הסדר חלופי, בלוחות זמנים קצרים יחסית, וכל זאת תוך שלנגד עיני המדינה עומדת דחיפות קידומה של הסוגיה". אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. לאורך ההיסטוריה נבחרי הציבור החרדים ידעו תמיד לדאוג לאינטרסים המגזריים של הציבור ששלח אותם לכנסת, עוד הרבה לפני שפזלו לכיוון טובת כלל אזרחי ישראל. כך קרה בחוק החמץ, בהרכב הגוף הבוחר לרבנות הראשית, בחוק המרכולים וכעת בחוק הגיוס בגלגולו הנוכחי, שצפוי להיות חוק חסר שיניים שיכשיר את הקרקע להשתמטות גורפת.
בכל צומת של ויכוח ציבורי רואים החרדים בשיטה הדמוקרטית מכשיר מניפולטיבי בידי האליטות השולטות. אותו מסר שמנהיגי הציבור החרדי על גווניו השונים דאגו להדהד לאורך השנים באמצעי התקשורת התעמולתיים החרדים ובפשקווילים בחוצות העיר, נושב כעת במסדרונות הכנסת ומהווה את הזרז המרכזי לחקיקת הרפורמה. בעיניהם, מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט העליון, אינם אלא אבן נגף שיש להסיר בדרך למטרה הגדולה בבחינת "בחוקותי תלכו".
צד נוסף שדוחף במלוא הכוח לקידום הרפורמה הוא חברי הכנסת מהציונות הדתית ועוצמה יהודית, שיודעים היטב כי ברגע שהרכב הוועדה לבחירת שופטים יהיה בצלמם ובדמותם, ועילת הסבירות תבוטל, בג"ץ יתקשה להצר את צעדיהם לביצוע מהלכים אסטרטגיים עבור מפעל ההתנחלויות כמו בנייה בלתי חוקית ביו"ש, מניעת פינוי מאחזים, תעדוף תקציבים ועוד. הצלע השלישית במשולש המסוכן היא ראש הממשלה נתניהו, שחרף הסכם ניגוד העניינים שאוסר עליו לעסוק בפרטי הרפורמה, מושך בחוטים ומוודא שהכל ממשיך לרוץ כשורה כדי להימלט מהדין ודוחה רצון לקיים הידברות אמיתית.
בשבועות האחרונים הצטרף גם הטיעון שחברי הממשלה בסך הכל מקיימים את הבטחתם הראשית לציבור הבוחרים לחיזוק המשילות והחזרת האיזון בין הרשויות. מול אחת ההפגנות הראשונות שבהן נכחתי, התקיימה הפגנת נגד שבה נכחו קבוצה של חרדים, מצביעי ש"ס, שנופפו בשלטים שעליהם נכתב: "בג"ץ רומס 400 אלף מצביעים!". עולה השאלה: מי מחברי הקבוצה מכיר בעובדה שניצחון מספרי בבחירות מהווה רק עיקרון אחד מני רבים במשטר דמוקרטי?
זו הייתה יכולה להיות שעתה היפה של הדמוקרטיה הישראלית. יכולים היינו להיות עדים לדיון ציבורי חשוב ונוקב על ביצוע תיקונים במערך האיזונים והבלמים בין הרשויות לצד מימוש זכות המחאה וההפגנה. במקום זאת, נראה כי הסיבה שעומדת מאחורי החקיקה היא רצונה של הממשלה לרסק את המערכת המשפטית פעם אחת ולתמיד, גם במחיר שבג"ץ יהפוך מכוח שוויוני שמונע הדרה לחלש וכנוע. מי יודע אילו עוד מוקשים טמונים בהפיכה המשטרית המתוכננת.
הכותבת היא ראש החטיבה למדע המדינה במכללה האקדמית גליל מערבי
התרעות פיקוד העורף