הקואליציה הנוכחית זכתה ברוב בבחירות בעיקר בשל תחושה קשה של חוסר ביטחון אישי והיעדר משילות ועלייה גדולה ביוקר המחיה. ב־100 וקצת ימיה של קואליציית “הימין מלא־מלא” התברר שהביטחון האישי הידרדר לשפל הנמוך ביותר זה שנים, המשילות מאיתנו והלאה, שהמחירים טסים למעלה ושביצועי הממשלה שואפים לאפס. רק מסע הנקם במערכת אכיפת החוק נמשך.
בימים האחרונים, השרים שהשמיצו וזלזלו בכל מה ובכל מי שנרתם להגן על הדמוקרטיה הישראלית ממלאים פיהם מים בכל הקשור לסוגיות הביטחוניות על הפרק. שרת ההסברה לא מצאה מילים כדי למלא את תפקידה ולהציג בעולם פנים אחרות של ישראל במגמה לאזן ולו במעט את הנזק העצום שנגרם למעמדה הבינלאומי כתוצאה מהתנהלות המשטרה בהר הבית.
שר התקשורת נדם, שר החוץ מצייץ בעברית כאילו הזירה הפנים־ישראלית היא אזור הפעילות של משרדו, ואילו השר עם התואר המפוצץ של השר לביטחון לאומי הפך בתוך 100 ימים לשר לחוסר ביטחון לאומי. ואפילו לא ראינו קשקוש יחצני של בן גביר כמו הקמת לשכה בטיילת תל אביב לאחר האירועים הטרגיים בתל אביב.
הגיע הזמן שממשלת ישראל תעסוק בתפקיד העיקרי המוטל עליה: לספק ביטחון אישי לאזרחיה ולתיירים המבקרים בה. שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים לא יעצור ירי על תושבי הצפון; חיטוט בתיקי המבקרים בבתי החולים למציאת חמץ לא ימנע רקטות על שדרות ועוטף עזה; מתן היתר לקבלת מתנות לנבחרי ציבור לא יגן על משפחות מטיילים בבקעת הירדן; וחקיקת פסקת התגברות לא תתגבר על דקירות, דריסות וירי.
בטרור נלחמים במעשים ולא בדיבורים. ציוצים אינם מונעים טילים, והודעות אינן מונעות דקירות. אז די עם הודעות בנוסח “הנחיתי, הוריתי”, שבאות לחפות על חוסר מעש. התחילו לטפל בבעיה המסכנת את קיומנו. שרי הממשלה, תנו לנו רפורמה בביטחון האישי באותו מרץ שאתם עוסקים במערכת המשפט. זו אחריותכם וזה תפקידכם.
התרעות פיקוד העורף