בהקשר של צירוף אדם עם מוגבלות לשורות רשימה המתמודדת בבחירות, צריך לומר את האמת: אנשים עם מוגבלויות טובים לקמפיינים של בחירות. כל פוליטיקאי יודע שתמונה עם אדם בכיסא גלגלים או עם כל מוגבלות אחרת - תעשה לו טוב לקמפיין, ולכן קל להציב את אותם האנשים לרוב במקומות לא ריאליים רק בשביל הקמפיין.
אלא שכאשר מדברים על בית המחוקקים הישראלי כמוסד שאמור להכיל בתוכו את כל חלקי החברה הישראלית בצורה ראויה ולייצג אותם, אני מצפה שכשזה מגיע לאנשים עם מוגבלויות, יקדישו לזה זמן בשיח הציבורי הישראלי ובתקשורת. אפשר לראות בבירור שכאשר יש בכנסת נציגים שחיים את הדבר הזה ובאים משם, דופקים על השולחנות וממוקדים רק בנושאים החברתיים - הבעיות עולות בצורה יותר טובה לשולחן הדיונים ולסדר היום הציבורי ומטופלות.
לפני כמה חודשים השתתפתי בזום בדיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שעסק בנושא אלימות תלמידים כלפי מורים במערכת החינוך. נדהמתי לגלות שלא הזכירו אפילו פעם אחת בדיון שנמשך למעלה משעתיים את החינוך המיוחד. התעלמו ממנו כאילו הוא לא קיים. אם היה משתתף פיזית בדיון חבר כנסת עם מוגבלות, זה לא היה קורה. כל מפלגה צריכה לכלול בתוכה גם אדם עם מוגבלות, ולא רק כפוסטר למסע הבחירות אלא במקום משפיע וריאלי, שבאמת יאפשר לפתוח את שורות המפלגה לקהלים חדשים. הגיע הזמן לשנות את המציאות הזאת ולתת לנו את הייצוג הראוי.
התרעות פיקוד העורף