וזאת כאשר בנוסף לכך מגזר זה נהנה מתמיכה תקציבית המעודדת לא להשתלב במעגל התעסוקה בישראל. מובן שאי־השוויון יוכל להמשיך להתקיים אם אנו מוכנים כיום לסכן את עתיד המדינה ולהתעלם מהתוצאות של אי־שוויון זה שימצאו ביטוי בעוד 30 או 40 שנה.
פתרונות של פשרה כמו ניסיון לעודד את הציבור החרדי להשתלב במעגל התעסוקה כבר בגיל 21 או הצעות של תגמול כספי גבוה למשרתים בצה"ל, לא פותרים את בעיית היסוד המלווה את החברה הישראלית מאז קום המדינה. כדאי מאוד שאלה החותרים לפשרה או הסכמה יבינו את גודל הסכנה, וקצת יותר יפנימו את השינוי בעמדות של הציבור החילוני ואת משבי הרוח הביקורתיים שהוא מייצר.
מדינה המטילה על חלק מהציבור לשאת בעול הביטחון ואף לסכן את חייו בעוד שהיא משחררת חלק אחר מעול זה, היא מדינה שאי־השוויון זועק בה. אי־שוויון זה לא יוכל להימשך. הוא יגיע לנקודת התפרקות. אכן, מאוד לא פשוט לעשות היום את השינוי. המבנה המעוות שנוצר, והרציונל והמנטליות שמגבים אותו, מבוססים מאוד. אבל אין מנוס מלחתור לביטולו של אי־שוויון זה אפילו אם הוא ייעשה בתקופה של עשור. אבל חייב להיות יעד מוגדר. ובדרך מתונה אך מחייבת להבטיח את עתיד המדינה תוך ניצול הוגן של כל משאביה האנושיים
התרעות פיקוד העורף