בכל שנה חלקנו מתאבדים, וגם את זה עושים בשקיפות, הולכים לנוח במקום אחר. השנים האחרונות עשו חסד למחסום הבושה שיורד: זמרים מספרים על השירות שלהם, אנשי תקשורת וצבא יוצאים וחושפים את ההתמודדות שלהם עם פוסט־טראומה, כל חשיפה כזאת מצילה עוד מישהו או מישהי, שחושבים שרק להם זה קרה ושכולם בסדר.
בישראל, על פי הערכות, 100 אלף משרתי כוחות הביטחון לשעבר מתמודדים עם תסמיני פוסט־טראומה ולא פנו לקבלת הכרה באגף השיקום במשרד הביטחון ולא זוכים לתמיכה מקיפה להטיב את חייהם. זאת הזכות שלנו לטפל במעגלי המשפחה שנפגעים, בחיי הזוגיות. אנחנו לא אשמים. משרד הביטחון שלח אתכם למשימות, אז שגם יישא באחריות לפציעה שלכם - וגם נפש מדממת זאת פציעה.