כ־10%־15% מכלל הנפגעים במלחמות הם נפגעי הלם קרב. על פי הערכות, בישראל חיים כ־4,000 נפגעים כאלה והמספר רק הולך ועולה. הלם קרב, הידוע גם בשמו "תגובת קרב" הוא תגובה לפוסט טראומה של חייל לאירוע שהתרחש בזמן פעילות מבצעית־מלחמתית. במשך שנים ארוכות מאז קום המדינה לא ידעה המערכת כיצד להתמודד עם הנושא ונערכו ניסיונות שהתבססו על למידה תוך כדי תנועה.
בשנת 2007 נערך מחקר מבוקר על ההשפעות הטיפוליות שיקומיות של שיט אתגרי. המחקר נעשה בשיתוף עם משרד הביטחון על ידי ד"ר מרק גלקופף מהמחלקה לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, מנשה ביקמן, בעל התמחות בפסיכולוגיה שיקומית ויואב בן דוד, מנהל התוכנית ומדריך מוביל.
התפנית חלה כשנחשף לממצאי מחקרה של פרופ' זהבה סולומון על פדויי שבי. בן דוד היה אחד הנסקרים ואז גילה לראשונה את הצירוף פוסט־טראומה.
פעילות המשפחות ממומנת כולה על ידי הקרן לידידות. "כל חופש, אנחנו עושים קייטנה של יומיים בניהול עצמי, עם כל המשפחות. פעם מישהו אמר לי שכשהוא נמצא בקבוצה שלנו, הוא מרגיש שהוא לא נכה" מספר בן דוד ומוסיף: "צברנו כל כך הרבה ידע, שיש לנו דרך אלטרנטיבית משמעותית מאוד בטיפול בפוסט־טראומה. 'הספינה שטה' היא מודל. הים הוא אחד הכלים. כלי נפלא. אם צריך, הוא יכול להיות רגוע ונעים, אבל הוא יכול להיות גם גלי וסוער".
התרעות פיקוד העורף