בישראל חיים יותר משני מיליון ילדים ובני נוער. כ־330 אלף מהם מצויים במצבי סיכון ומצוקה, כך על פי נתוני משרד הרווחה. חלקם מגיעים למוסדות סגורים אחרי שהתגלגלו בין אינספור מסגרות וביצעו עבירות קשות.
"דניס הישרדות" הוא עיסוק משפחתי, והמשפחה רק הולכת וגדלה. אורלי הנובר־בכר וגיא וירון הנובר, ילדיו של ממציא השיטה, מדריכים בעצמם בני נוער וילדים ב־30 המכונים הפרושים ברחבי הארץ ובמוקדים נוספים. מחצית מהמדריכים פועלים בהתנדבות, היתר באופן שיכול לפרנסם בכבוד.
"השיטה היא כזו שיד אחת מאוגרפת והשנייה פתוחה. האחת לוחמת בלי פחד, והשנייה פתוחה כדי להגן ולעזור", מחדד גיא הנובר. "בכל פעם שאני פוגש את הילדים האלה, אני רואה את אבא שלי מול העיניים. הם לא יודעים שום דבר חוץ מאלימות. אנחנו יודעים שאי אפשר לשנות אותם, ורוצים לתעל את הכוח שלהם למקום אחר ולכבד את היריב. זה כואב, ולפעמים בא לך לבכות. המעגל קשה. אולי אחד ממאה יצליח לצאת מהמעגל הקשה הזה ויבורך בחיים יפים. כולם צריכים עזרה, תמיכה ואהבה, שהם לא קיבלו בבית. אם ילד הצליח לעשות את האימון, הצלחת בגדול. אין הוקוס פוקוס וזו עבודה קשה מאוד להתנדב במקומות כאלה. לפעמים אין לילדים האלה רצון ואי אפשר להאשים אותם, אבל אבא שלי אומר, וזה הסוד: 'נתת לו שעה של כיף וחיוך, שעה של אהבה, עשית את הכל'".