"20 שנה התנתקו צעירי יוצאי אתיופיה מהשורשים, עכשיו הם חוזרים"

אחד הקשיים הגדולים ביותר של הקהילה האתיופית הוא הניתוק מתרבותה וממורשתה. כדי לעזור לדור הצעיר להתחבר לשורשי הקהילה, סייעה הקרן לידידות בהקמת 22 מרכזים רוחניים ובתי כנסת בארץ

כרמית ספיר ויץ צילום: מעריב אונליין
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין

אחד הקשיים הגדולים שאיתם מתמודדת הקהילה הוא הניתוק מהתרבות ומהמורשת – אלו שהשתמרו אלפי שנים וכעת יש צורך להנחילם לדורות הבאים.

בהתחשב בנתוני הלמ"ס, אין זה מפתיע שהמרכז הרוחני החדש נחנך ברחובות. על פי הנתונים, מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ־38%) ומחוז הדרום (כ־24%). בסוף שנת 2014, הריכוז הגדול של בני העדה היה בנתניה (למעלה מ־11 אלף בני אדם), ואחריה בראשון לציון, בבאר שבע ובאשדוד (7,700, 7,100 ו־7,000 בני אדם בהתאמה). מספר בני העדה הנמוך ביותר אגב נרשם בת"א־יפו ובבת ים, עם 0.6% בלבד מסך כל האוכלוסייה. קריית מלאכי מובילה עם 16.6% מבני העדה המתגוררים בעיר.

הרצון לשמור על המסורת אצל הדורות הצעירים התחזק באופן ניכר בקרב מנהיגיה לאחר שהתברר כי ההבדל בין מספר יוצאי העדה שלומדים במוסדות חינוכיים בפיקוח ממלכתי־דתי לעומת מספר התלמידים שנולדו בארץ, הוא אדיר. ב־2014, מתוך סך התלמידים ילידי אתיופיה, 69.9% למדו בפיקוח הממלכתי־דתי, לעומת 43.1% סך הכל מקרב התלמידים, ילידי ישראל, שאביהם יליד אתיופיה (בחינוך יסודי).

בין המוזמנים שהשתתפו בחנוכת המרכז הרוחני ברחובות נכח גם נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין. הרב הסביר: "בשבילי העלייה מאתיופיה היא נס יציאת מצרים המודרני וחלק בלתי נפרד מהסיפור הציוני כולו. ליהודי אתיופיה יש מורשת מפוארת שהשתמרה מימי עזרא ונחמיה, וחשוב שלבני העדה יהיה מקום לקיים את מנהגיהם הייחודיים. חשוב שהמורשת המופלאה הזו תעבור גם לצעירים שכבר נולדו כאן בישראל וגם לכל אזרחי ישראל. זו חשיבותו של המרכז שאנו חונכים היום ושל המרכזים הפרוסים כיום מצפון הארץ ועד דרומה".

מאז הקמתה ועד היום תרמה הקרן לידידות, הארגון הפילנתרופי הגדול בישראל העוסק בנושאי רווחה וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, מיליוני דולרים להקמת מרכזים ברשויות מקומיות שבהן יש ריכוז גבוה של עולים. חלק נכבד מפעילות הקרן מוקדש לקליטת עלייה של יהודים מארצות מצוקה, ובראשן קהילת יוצאי אתיופיה. רוב הפעילות היא באספקת צרכים בסיסיים למשפחות ובהכשרה מקצועית שמטרתה שילוב העולים בחברה ובמשק. לצורך מטרה זו החליטה הקרן לתמוך בהקמת בתי כנסת ומרכזים רוחניים לבני הקהילה. במרכזים אלה יכולים העולים להתכנס בחגים, לקיים שמחות משפחתיות ומנהגי אבלות. משנת 2001 התגייסה הקרן לבניית 22 מרכזים רוחניים ובתי כנסת מהצפון ועד הדרום: עפולה, מגדל העמק, בית שאן, ראש העין, ירושלים, קריית עקרון, נתניה ועוד.

קייס אביהו עזריה, יו"ר המועצה הארצית של כוהני יהדות אתיופיה, בנו של מנהיגה הדתי של הקהילה באתיופיה, קייס מלכיי עזריה ז"ל, ובן לשושלת ארוכה של כוהנים, הסביר כי הקהילה האתיופית ערכה גיוס כספים פנימי להקמת שלד המרכז הרוחני, והקרן לידידות התערבה לצורך השלמת הבנייה.

תגיות:
יוצאי אתיופיה
/
הקרן לידידות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף