"זה התחיל מזה שכל הומלס שהייתי פונה אליו, מדבר איתו ושואל איך הוא הגיע למצב הזה, הייתי מקבל תשובות כלליות. מאוד עניין אותי איך הם הגיעו לזה", הסביר קרבסי בפתח הראיון.
על שגרת יומו ברחוב סיפר: "הייתי קם בבוקר על הספסל, מוצא פינה וכותב, רואה הומלסים מסוימים ופונה אליהם. התחברתי לשניים שהפכו לחברים טובים שלי".
קרבסי מציין כי הוא לא "רימה" או "זייף", ולא הלך לאכול, להתקלח או לישון בביתו. "התקלחתי במקלחות של החוף", אמר.
כאשר נשאל מה היה הרגע הכי קשה בשלושת החודשים הללו השיב כי "הרגע הכי קשה היה יום אחד שהייתי בתחושות לא טובות. עשיתי כביסה ביד בשירותים הציבוריים בחוף והרגשתי שכל מי שרואה אותי סורק אותי ולא אומר כלום. היה אדם שנכנס עם הטלפון ודיבר על זה שאולי איזה ילד התאבד בגלל בריונות בבית הספר. הוא תהה איך אנשים לא רואים את זה, איך אנשים מתעלמים ממצוקה. ואז הוא הסתכל עליי, נכנס לשירותים ויצא".
התרעות פיקוד העורף