כשהגעתי לפגוש את גיא שובל בפעם הראשונה, הייתי בטוחה שאני מגיעה למקום ענק, כיאה למישהו שלא מפסיק ליצור קעקועים ולהפנט את כולם ברשתות החברתיות. אבל כשנכנסתי פנימה, התפלאתי לראות שמדובר בחדר קטן. גיא קיבל את פניי עם חיוך ואמר: "זה המקום שאני הכי נהנה ליצור בו. אחרי כמה שניות שהעין היתה צריכה להתרגל, פתאום ראיתי מולי את המוזיאון שלו. ציורים שתלויים על הקיר, קעקועים בכל מיני אפשרויות וצורות שגורמות להבין עד כמה היד והראש מתואמים, בזמן שאני יכולה לצייר מקסימום בית עם גינה, ולצבוע אותו.  

שובל מקעקע כבר שש שנים, ולאורך הראיון הוא חוזר שוב עד כמה חשובה לו העבודה, ופחות ההתערבבות בברנז'ה המקעקעת: "הסטודיו שלי הוא פרטי. מבחינתי אני עוסק באומנות. פחות רלוונטי עבורי לדעת אם אני נחשב בתוך הסצנה או לא. בסופו של יום, אנשים מצביעים ברגליים. מי שמגיע אליי מבין את הכוח של הקעקוע. קולט שהקעקוע יוצר דימוי. מאוד חשוב לי להישאר מעודכן בנושא. אני משתתף בכנסים בחו"ל. בארץ לשמחתי יש סצנה של קעקועים שמתפתחת".

שובל נושם וחי אומנות "מאז שאני זוכר את עצמי". הוא הציג עבודות ופסלים בגלריות בכל העולם בפן הקונספטואלי, ביים סרט ללימודים, במסגרת פרויקט הגמר. מבחינתו הנסיעה למזרח, הייתה המשך טבעי למה שעניין אותו כל החיים. ליצור אומנות מתחדשת.

"היתה לי פדיחה עם הקעקועים שבחרתי לעצמי. כשהייתי בבנקוק רציתי לקעקע בתאי על האצבעות את המילה אננס, כי זה פשוט טעים לי, וכשישבתי בסטודיו אכלתי מנגו ובהיסח הדעת קעקעתי את המילה מנגו. תכלס,זה ממש לא משנה איזה פרי כתוב לי על האצבעות, זה מטופש באותה מידה".

קעקועים. צילום: גיא שובל

תרבות הקעקועים החלה כבר משחר ההיסטוריה, היא שימשה כטקס חניכה ומעבר מהילדות לבגרות בשבטים עתיקים. לקעקועים תמיד הייתה אמירה והם היו חלק מריטואל תרבותי אנושי. כמי שמחוברת לאומנות ומקועקעת בעצמי, תמיד סקרן אותי לדעת קצת יותר מקרוב אודות המנהג הממכר הזה. איך בעצם מחליטים להתהדר בנוצות הטווס הללו שילוו אותנו למשך זמן רב.

שובל הוזמן ע"י סטודיואים נחשבים בעולם, ביניהם קעקע חמישה חודשים בבנגקוק ובצפון תאילנד, חודשיים בוויאטנאם וחודש בטייוואן. לאחר מכן הוא הוזמן בהמשך השנה לטייוואן, בנגקוק וקוריאה הדרומית: "בחרתי באסיה כי בכלל התרבות עניינה אותי ובפרט תרבות הקעקועים היא חוויה מלמדת מבחינה טכנית, מקצועית ותרבותית". 

אז איך למעשה בוחרים קעקוע נכון?

"יש צורך לראות עבודות של המקעקע, לאהוב את מה שהוא עושה ולתת אמון. להבין שהאינטרס של המקעקע שזה יהיה הכי טוב שלו ויהיה בעצם יצירת המופת שלו. זהו החותם. קעקוע זוהי לא אופנה חולפת, אלא משהו נצחי. רצוי לראות תיק עבודות וסקיצות לפני ואז הכול בא על מקומו בשלום".

להשתין עם קוברה בחצר

ספר לי על קעקוע ביזארי שביקשו ממך

"קעקוע מסביב לאיברי המין זה הכי חריג שהיה לי. גם היה לי מישהו שהגיע לקעקוע ראשון קעקוע פנים. חוץ מזה, היה אחד שביקש קעקוע של שריטות סביב הברך, כסימן להחלקה. צריך לזכור שקעקוע הוא אמצעי ביטוי, עם המון עוצמה, שנועד לממש פנטזיות". שובל גם סיפר על אירוע לא שגרתי שקרה לו במהלך שהותו בחו"ל: "שהיתי תקופה בצ'אנג מאי, שנמצאת בצפון תאילנד. הגעתי לסטודיו נקי, מושקע וחדש, אבל עם טוויסט בעלילה, שכן השירותים היו ממוקמים מחוץ לסטודיו. כולנו היינו בטוחים שהכל נפלא, עד שיום אחד מצאנו בשירותים נחש קוברה, שלא ממש היה משאיר סיכוי למישהו שהיה נתקל בו במקרה. במשך חצי שנה מצאתי את עצמי הולך להשתין עם פנס, כשאני מסתכל לצדדים בכל פעם".  

איך הצלחת לתקשר עם המקומיים?

"שהיתי חצי שנה בבנגקוק עם מחסום שפה מטורף. הלקוחות שלי היו מטייוואן, יפן וסין, והם לא ממש מתקשרים או יודעים תאית או אנגלית טובה. אבל אז פתאום אתה מגלה שיש לך כישורי על לשפה משותפת, שאני מבין אותם והם אותי. הייתי מראה להם על הנייר, בלי תקשורת מילולית ממש וזה היה יוצא מצוין".

יש המון מקעקעים, אינסוף סגנונות. מהם סוגי הקעקועים שאתה עושה, מה מייחד אותך?

"מאז שאני זוכר את עצמי, נגעתי בסגנונות רבים: ריאליסטי, אבסטרקטי, גיאומטרי, שחור לבן, צבעוני. לאחרונה אני מתרכז ב-dot work (עבודה של נקודות) ובצבע, כי זה נראה מדהים".

"עולם הקעקועים מתפתח כל הזמן. זה החל בארה"ב בקעקועים מסורתיים, ה-old school של המלחים והספינות, ה-new school היו המצוירים. כמובן שעדיין קיימים בעולם הזה טקסטים, וגם שילוב של ריאליזם עם אלמנטים גרפים ודפוס בצבעי שחור-אדום. כמובן שהלקוח עבורי הוא לב העניין ותמיד תהיה פגישת הכרות טרם ביצוע הקעקוע".

צילום: גיא שובל


יש משהו שלא תהיה מוכן לעשות, שהוא טאבו עבורך?

"לא אהיה מוכן לעשות דברים שלא יפים טכנית, מבחינת אסתטיקה של ציור, אם למשל הם יהיו קטנים מדיי. איברי מין, כמובן, מחוץ לתחום. זאת הסיבה שחשוב לי לקבוע פגישת הכרות לפני וסקיצות שאני והמתקעקע עוברים עליהן ביחד".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"אני חושב שאהיה בסטודיו מוביל בחו"ל, אלא אם כן אקבל הצעה מפתה כאן בארץ. התרבות פה בארץ היא מעט שמרנית בעניין. קעקועים דורשים אמון. מקעקע, בסופו של דבר, יעשה מה שהוא מאמין שייצא הכי טוב ועל כן זהו תחום שמתפתח ונלמד כל הזמן".

לסיום, שובל גם מספר את הטיפים שלו לקעקוע נכון: "בסופו של דבר קעקוע אינו בגד או תספורת. אבל כמו שאתם שמים את ראשכם בידיים של מעצב השיער הנכון, כך עשו בדק בית מקיף במה שקשור לגופכם, כי זוהי בהחלט תמונה נצחית".

"שעתיים-שלוש לאחר הקעקוע יש לחבוש אותו בניילון, לאחר מכן לשטוף ולחבוש שוב. יש צורך להוריד את הניילון לאחר הלילה ואז במשך שבועיים למרוח שלוש פעמים ביום בפנטן פלוס, או כל משחה מומלצת אחרת. לא לבוא במגע עם ים/ בריכה/ שמש/ מים עומדים/ג'קוזי, למעשה כל מאגר מים שהוא לא מקלחת כי אז יש סכנת זיהום וחיידקים. מעבר לזיהום,שהוא משמעותי בפני עצמו, הפיגמנט ואיכות הציור ייפגעו".