“מדובר בילדה בעלת סף רגשי נמוך יותר, כזו הנוטה להיעלב ולקחת הכל ללב. לדעתי אל תגדירי את האופי של הילדה כאופי רגיש, זה יגרום לך לחשוב שאין לך מה לעשות עם זה. ברגע שזו עובדה מבחינתך, את לא מצליחה לראות שבעזרת עבודה והתמדה דברים יכולים להשתנות. הרי אם תסתכלי על התמונה במלואה, תגלי שמדובר על ילדה בת 5 שהתפקיד שלך כאמא שלה הוא לשנות את סגנון ההתנהגות שלה. עושה רושם שהילדה לקחה על עצמה את תפקיד הנעלבת הסדרתית בעיקר בשל העובדה שהיא מקבלת בזכותו תשומת לב מרובה בגן ובבית. כדי לייצר שינוי ולגרום לה להבין שהיא לא יכולה לשבור את הכלים בכל פעם, את צריכה לפנות אליה ולהגיד לה שאת מאמינה בכוחות שלה, ויודעת שהיא יכולה להתמודד עם כל דבר. כשהיא אומרת לך שהיא נעלבת תגידי לה שאת מבינה ותלכי. אל תפצירי בה לסלוח, אל תנסי להתחנף חלילה ואל תנסי לגרום לה להירגע. תני לה לעשות את זה לבד, ותראי שאחרי כמה פעמים היא תבין שלא משתלם לה להיות הנעלבת”.
“בנך הוא ילד קטן שמתמודד עם נושא שמאוד גדול עליו, והתפקיד המרכזי שלך כאמא שלו הוא לשמור עליו ולנצור בו ביטחון. את לא יכולה לומר לו רק את האמת. אין זה אומר לספק תשובות שקר, אלא תשובות שירגיעו אותו ולא יעוררו אצלו פחדים. גם מבוגרים חווים תחושות קשות כאשר אדם שהיה איננו עוד, אי־הוודאות שההורים משדרים נקלטת אצל הילד והוא נהיה סקרן לנושא. כשבנך יאמר לך ‘אני לא רוצה שתמותי’ ושהוא מפחד למות, השיבי לו ‘קראתי בעיתון שרופאים עובדים היום על תרופה שתגרום לאנשים לחיות ולא למות. אני חושבת שאולי אני לא אמות וגם אתה תחייה לנצח’. ילד ששואל ‘מה קורה כשקופצים מקומה חמישית’ יש לענות לו ‘שוברים יד או רגל’ וחלילה לא לספר לו על המוות, מכיוון שהוא קטן מדי במכדי לעבד את המידע ולהבין אותו. אם יש לכם ילדים מאוד חכמים, התפקיד שלכם הוא לספק מידע על העולם וללמד אותם על העולם, אך במקביל להטמיע בהם ביטחון. היזהרו ממידע ומשיחות יתר שיגרמו להם לחשוש. ילדים צריכים לדעת שהחיים הם נהדרים. יום ויבוא והם יבינו גם את הקשיים של החיים, עד אז תנו להם לשמוח”.
התרעות פיקוד העורף