אני בת 36, וכבר לפני שנים אובחנתי כסובלת ממיגרנות, אבל בעיקר מאאורה - הבזקים וסנוורים בעיניים. עם זאת, אני סובלת ממחלת דם של קרישיות יתר, ומפני שאני גבולית, אני מקבלת טיפול במדללי דם רק בזמן הריון. כעת אני לא בהריון. אני סובלת כמעט בכל יום. עם זאת, היום קרה לי משהו שמעולם לא קרה: הרגשתי סנוור חזק בעין אחת, הבזקים בעין השנייה וחוסר ראייה חלקי. אחרי פחות מדקה העניין חלף, אבל נלחצתי מאוד. מאיפה הבעיה הזו נובעת, ומה עלי לעשות?
"אאורה זהו סימפטום המבשר על הופעתו של התקף מיגרנה, והעצה הכי טובה שאני יכול לתת במצבים כאלה לך ולכל מי שסובל ממיגרנה היא לשבת, לשתות מים ולהירגע. לעתים קרובות שתיית המים מצליחה לעצור את התקף המיגרנה, ויש האומרים שהמים גם עוזרים לעור הפנים. אם שותים מים אני ממליץ דווקא על שתיית מים פושרים, זאת משום שמים קרים בהחלט מרעננים את הגוף ומעניקים תחושה טובה, אבל מים פושרים נספגים טוב יותר במערכות. מעבר לזה, לתפיסתי, כדאי לך להתייעץ עם ההמטולוג בנוגע לנטילת אספירין בכל שלושה ימים בשביל להפחית את המיגרנות. חלק מהרופאים יגידו לך שזו שטוות, אבל מאחר שאנחנו יודעים שמדובר בכמות מינימלית, אולי כדאי לך לנסות לבחון את ההשפעה של מדלל הדם". 
אני בן 72, ויותר מעשור מצב הבריאות שלי מאוד מלחיץ אותי. כבר שנים יש לי רמת המוגלובין מאוד נמוכה (12.5) שלא משתנה, ואני חש חולשה איומה. לפני כמה שנים הלכתי לרופא ששלח אותי לעבור בדיקת קולונוסקופיה. התוצאות היו תקינות, אבל גילו שהייתה לי דלקת בקיבה. הרופא רשם לי כדורים והדלקת עברה. לפני כמה חודשים הגעתי למצב של אפיסת כוחות, אבל הרופאים לא מצאו שום דבר חריג מלבד רמת ההמוגלובין. מה דעתך?

"ובכן - אם במשך עשור רמת ההמוגלובין שלך לא השתנתה ולאחרונה אתה מרגיש חלש, יכול מאוד להיות שהסיבה לתחושות שאתה חווה היא אחרת לגמרי. אתה צריך להפריד בין הדברים: יכול להיות שזה הגיל שלך או שעברת מחלה והחולשה היא השרידים שלה. לתפיסתי, רמה קבועה של המוגלובין לאורך שנים מעל עשור אינה סיבה לחולשה. יכול מאוד להיות שיש לך חוסר בוויטמין B12 ומחסור גם במינרלים ובחלבונים. מעבר לזה, חשוב לזכור שגם דיכאון או מצב רוח לא טוב יכולים להוביל לחולשה שאתה חווה. נתון נוסף שחשוב לבחון אותו הוא שאחרי גיל 60 אנחנו נוטים שלא לספוג את האוכל באותה הצורה שבה ספגנו בעבר. לפעמים יש חוסרים בגוף שלא מתגלים בבדיקות מעבדה. חשוב לציין שיש גם חומרים שהגוף צורך בכמויות קטנות  - ביניהם סלניום, אבץ, כרום ועוד - שלא תמיד נבדקים אוטומטית בבדיקות דם. אם כן, על מנת לחזק מעט את הגוף, כדאי לקחת תוספי ויטמינים שככל הנראה חסרים בו ועלולים לגרום לתשישות. תוכל למשל להתחיל ליטול מולטי־ויטמין 'פרמאטון', 'צנטרום' או Q 10 שיכול ממש לסייע לך. לגבי החשש לרמת ההמוגלובין - אל תנסה להרגיש כמו בן 52, ומנגד, אל לך להיכנס לפאניקה מיותרת". 
בתי רק בת 32, וכבר תקופה ממושכת סובלת מכאבים לא ברורים. בהתחלה כאבה לה רק השן בצד שמאל. כשהלכה לרופא שיניים הוא לא מצא שום דבר, וטען שיכול להיות שמדובר בדלקת בעצב המשולש. כשהכאבים נהיו עזים, היא הלכה לנוירולוג שהביא לה כדור בשם טגרטול, וזה שבועיים שהיא נוטלת אותו. במקביל החליטה בתי לפנות למומחה פה ולסת, שם מצאו שיש לה דלקת חמורה בפה - מה שהוביל לטיפול שורש.  כאבי השיניים נעלמו, אבל עדיין כואב לה הראש. היא מפחדת לנהוג, לא עובדת ונמצאת בחרדות. מה דעתך?
"לפי מה שתיארת, ישנם כאן כמה מצבים שאינם מתאימים לדלקת בעצב הפנים. דלקת כזו יכולה לגרום לכאב, אבל לכזה שנמשך כמה שניות בודדות כמו הבזקי חשמל שעושים זרם בפנים. הכאב בעצב המשולש הוא כאב בינוני עד חזק שקיים כל הזמן, ועל הרקע שלו מופיעים זרמים חזקים שנמשכים שניות ועלולים לגרום להפרעה בדיבור ולעתים גם לעיוות הפנים. כשמדובר בדלקת בעצב הפנים, מדובר בכאב באיכות אחרת לגמרי, ולא כזה שאת מתארת. עם זאת, חשוב לי לציין שטגרטול היא תרופה שטובה גם לכאבים אחרים, ולא רק לדלקת בעצב המשולש. יש לבדוק האם מקור הכאב אינו מגיע מעמוד השדרה הצווארי, מהמפרק שבין הלסת העליונה לתחתונה או דווקא מהסינוסים".