אני אם לילדה בת 3.5, שכבר מגיל קטן סיגלה לעצמה הרגל שגם מבוגרים מתקשים להיפטר ממנו: כסיסת ציפורניים ללא הרף. גם אני נוטה להתעסק הרבה עם הציפורניים שלי, אבל חלילה לא כוססת אותן. איך אוכל לגרום לה להפסיק עם זה? 

"ילדים לא יודעים לווסת את הרגשות ולפענח את העולם. הם קולטים דברים בשכל, אבל לא יודעים לתת לזה מענה רגשי כי הם קטנים. אם נמצא את הסיבה - מה טוב. אם לא - אין ברירה אלא לתת לילדה תחליפים וללמד אותה דרך חדשה לפרוק את התחושות שהיא חווה, שלא על ידי כסיסת ציפורניים. הסיבה שהילדה כוססת ציפורניים נובעת, ככל הנראה, מאחד משני גורמים – קודם כל סביר להניח שהיא לא באמת רואה מה את עושה עם הציפורניים, את מבחינתך משייפת אותן עם השיניים, אבל היא לא יודעת את זה. מעבר לזה, לחץ אצל ילדים יכול להוביל להתעסקות אוראלית שתבוא לידי ביטוי בכך שהם יכרסמו עפרונות, יכניסו לפה שרוולים ויכססו ציפורניים. חצי מהחיים הילדים לא איתנו, וזאת עובדה מהחיים. את יודעת מי משך אותה בגן היום? מי קילל אותה? האם יש בריון בגן? איך הגננת מתייחסת אליה? היא גוזל בת 3.5, ויש לה הרבה מאוד סיבות להיות לחוצה. תאמרי לה שאת מפחדת שיהיו לה פצעים מהכסיסה. קני לה פלסטרים צבעוניים לשים על האצבעות או אפילו לק - כל דבר שיוכל למנוע ממנה לכסוס. אופציה נוספת היא לתת לילדה נשכן מותאם לילדים גדולים שמגיע כשרשרת או צמיד. פזרי לה נשכנים בכל מיני מקומות בבית וגם בגן".

בתי בת ה־3 מתקשה להירדם בלילה. אני מספרת לה סיפור עד שהיא נרדמת, וזה יכול לקחת 40 דקות ויותר. בכל לילה מחדש, אחרי הסיפור, היא מדברת איתי, מתעקשת שאשב לידה ומסרבת שאבא שלה יבוא במקומי, ואני מתעלמת ממנה בהדרגה עד שלבסוף היא נרדמת מעצמה. איך אצליח לסייע לה לישון בלי טקס השינה המתיש הזה? 

"הפרידה הכי קשה שיש עבור ילדים היא מהיום ללילה, מהאור לחושך, ומערנות להירדמות. לתפיסתי, הורים שילדיהם מבקשים מהם לשבת לידם צריכים לעשות זאת. עלייך להבין שהילדה מכניסה את עצמה לבד למצב של הירדמות - היא יודעת להרדים את עצמה כי עובדה שהיא נרדמת אחרי שהיא מדברת. אם את בכל זאת רוצה לקצר את העניין, כדאי שתנסי גישה חדשה - לילה אחד תאמרי לה שלאחרונה את חייבת ללכת הרבה לשירותים, כלומר תכיני אותה מראש לאפשרות שתלכי. ערב אחרי, בזמן ההשכבה לכי לשירותים, הורידי את המים וחזרי למיטה בלי לומר מילה. תוכלי להסביר לה שקשה לך לשבת לידה כל כך הרבה זמן בכל לילה, ולכן, לפעמים תשבי לידה, אבל לפעמים גם תלכי בסיום הסיפור. הסבירי לה שהיא יכולה להמשיך לדבר כי את תמיד תשמעי אותה, גם אם את לא איתה בחדר. שבי איתה רבע שעה ואז קומי ולכי, גם אם היא תבכה. תאמרי לה שזה בסדר, את שומעת אותה גם מהסלון. היא רוצה שהכל יהיה בתנאים שלה, ואל לנו לשכוח שמדובר בילדה בת 3.5, כך שבשלב הזה ההורים קובעים ולא היא. הבהירו לה שאבא ואמא שותפים יחד, ולמרות שהיא לא רוצה את אבא, הוא כן ישב לידה לפעמים בזמן ההשכבה". 

אני אם לילדה דומיננטית מאוד בת 5 שלא מצליחה לבקש שום דבר בלי בכי. יש לה כעסים פנימיים שיוצאים החוצה בכל הזדמנות, והדבר הולך ומחריף. היא רבה עם אחותה הקטנה, משתוללת בבית ועושה הכל כדי לקבל תשומת לב. מה עלי לעשות בשביל לעזור לה לתקשר טוב יותר?

“אני ממליצה לך לפנות לקבלת הדרכה הורית כדי לשפר את הדינמיקה ביניכן. מעבר לזה, עושה רושם שהילדה שואפת להגיד את המילה האחרונה בבית, וכדי להגיע לאיזון כדאי בינתיים לא להיאבק איתה וגם לא להיכנע לה. מעבר לזה, כדאי לבצע איתה שיחה לפני שאתם משנים הרגלים בבית. לצורך העניין, אם יש לה קשיים לבחור בגדים בבוקר והיא מתקשה לצאת מהבית בזמן, את ואבא שלה תדברו איתה ותסבירו לה שממחר אתם מפסיקים לריב איתה. תסבירו לה שאם לא תצאו כמו שכתוב בשעון, אתם תאחרו לעבודה, ואז יכעסו עליכם. בו בזמן תני לה הרגשה שהיא הקובעת. בחרי עבורה אפשרויות והיא תבחר רק מתוכן”. 

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM