בני הוא תלמיד מצטיין בכיתה ג', אבל לצערי אני מתקשה לקבל ממנו שיתוף פעולה בכל מה שנוגע לשיעורי בית. ברגע שמגיעה השעה להכין את השיעורים, מתחיל בלגן שלם בבית והוא מסרב להכין אותם. ניסיתי את כל השיטות והצגתי סמכות, אבל זה לא עזר. כשאמו מבקשת ממנו להכין שיעורי בית הוא מיד משתף פעולה ללא כל התנגדות, וטוען שהיא לא חופרת לו כמוני ולא מתעכבת על החומר הנלמד. איך לדעתך אוכל לייצר סמכות הורית מול הילד?

"אתה מצפה לייצר אצל הילד סמכות הורית, בשעה שהשלב הראשון הוא לייצר שיתוף פעולה. כדי שילד ישתף פעולה הוא צריך לעמוד מול הורה שמתכוון למה שהוא אומר, ומקיים את ההבטחות והאיומים שלו. הורה שאצלו 'לא' זה 'לא' והשעה אחת היא לא השעה שתיים. הורה שמילה שלו זו מילה. אם תרצה שהילד יעשה שיעורי בית ביחד איתך, עליך לייצר שינוי התנהגותי. בתור התחלה, נסה לשבת לצדו מבלי לדבר, בזמן שהוא פותר את שיעורי הבית. הוא ילמד ויפתור את השיעורים, ואם הוא יצטרך עזרה הוא ישאל אותך. אתה מצדך תעשה מאמץ לא לחפור. כשאתה אומר לו את זה, כדאי שתכניס בזה מעט הומור, כמו למשל 'יהיה לי קשה אבל אשתדל', או אחרי שהוא מסיים תגיד: 'נו, איך הייתי? הצלחתי?'. לדעתי, הדבר הנכון זה ללמוד תוך כדי החיים המשותפים מה טוב ונוח לנו בתור הורים. אני שנאתי ללמד את הילדים שלי לרכוב על אופניים ולכן זה היה התפקיד של בעלי, ואילו אני ישבתי והכנתי איתם שיעורי בית. לעומת זאת, בעלי אף פעם לא אהב - ועדיין לא אוהב - לשחק במשחקי קופסה, כך שהוא אף פעם לא שיחק עם הילדים והנכדים במשחקי קופסה ואני כן. אם אנחנו כהורים רואים שיש תפקיד מסוים שהולך לאמא טוב יותר מאשר לאבא, אולי כדאי שזה לא יהיה התפקיד של אבא, כי גם זה יוצר התנגדות. לתפיסתי, כל הורה צריך לעשות את מה שנעים לו והוא מתחבר אליו".

בני יהיה בן שש בחודש דצמבר. הוא מתבטא נהדר ובעל יכולות לימודיות גבוהות, ומנגד, מתנהג באופן ילדותי. האם להעלות אותו לכיתה א' או להשאיר אותו שנה נוספת בגן?

"כשאנחנו בוחנים אם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן או להעלות אותו לכיתה א', עלינו לבדוק את העניין לעומק בשיתוף עם אנשי מקצוע, וכמובן עם הגננת. צריך לשים לב אם הילד משתלב בגן מבחינה חברתית, מהן היכולות הלימודיות שהוא פיתח עד כה, ואיך הוא מגיב לשינויים. חשוב שנשאל את עצמנו אם אנחנו נותנים לילד להמשיך להתפתח במסגרת מאפשרת ומגוננת שעדיין לא דורשת ממנו יותר מדי או מוציאים אותו מהחממה היישר לבית הספר היסודי. ברוב המקרים, שנה נוספת במסגרת החמה והעוטפת של גן הילדים תחזק את הילד ותעצים אותו. הוא יהיה בוגר וחזק יותר, יצליח להכיל את החומר הנלמד ויתחיל את בית הספר כשהוא תמיד בין הגדולים בכיתה". 




 

בתי בת השלוש החלה לפחד ללכת לחדר לבד בטענה שיש שם מישהו. אני מודאגת מאוד ממצבה. כיצד אסייע לה להתמודד עם הפחדים? 

"הפחדים שאת מתארת תואמים את גילה, ובדרך כלל חולפים מאליהם. אם היא מדברת שוב על האיש שנמצא בחדר, תזכירי לעצמך שמדובר בדמות מעולם הדמיון שלה, ואל תגידי שאין אף אחד בחדר כי מבחינתה יש שם מישהו, והיא מאוד מפחדת ממנו. תשאלי אותה אם האיש שהיא רואה מכיר את המשפחה או אותך. נסי לדובב אותה ובהמשך תגידי לה: 'בפעם הבאה שתראי אותו תספרי לו שעכשיו אמא שלך מכירה אותו, וכדאי שהוא ייזהר כי נתקשר למשטרה'. אם היא אומרת לך שראתה מפלצת, תגידי לה שתבדוק אם זה גור של מפלצות, כי אולי הוא בסך הכל רוצה שישמרו עליו. אם היא מפחדת ללכת לשירותים לבד ואת בדיוק עסוקה, תגידי לה שהיא יכולה לחכות, ואם היא לא מסוגלת להתאפק, את יכולה לשיר לה בקול. זאת כדי שתוכלי לסייע לה לעבור את התקופה הזו ולתת לה להרגיש ביטחון מבלי לפתח תלות". 

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM