בני בן ה־5 עתיד לעלות לכיתה א' בשנה הבאה. מאז שלמד לקרוא הוא מעדיף להישאר בפינת הקריאה ולא לצאת לשחק בחצר עם חברים, למשל. הוא מתעניין בנושאים שלא מתאימים לגילו כמו השואה, ומגיב בבכי כאשר הוא נפגע מאחד הילדים. האם עלי להגביל את כמות החומר שהוא קורא?

"ילדים מחוננים הם יוצאי דופן לעומת ילדים אחרים. לא תמיד אינטליגנציה הולכת יד ביד עם אינטליגנציה רגשית. הרגש והגוף מחוברים אחד לשני, אבל האינטליגנציה והרגש לא תמיד הולכים יחד. במקרה הזה, יכול להיות שלבנך בן ה־5 יש אינטליגנציה של ילד בן 9, ולכן לא עוצרים את הרכבת בשום פנים ואופן, להפך. אם הילדים האלה לא מאובחנים ולא מעשירים אותם, הם עלולים לנבול במסגרת החינוכית הרגילה - וזה עצוב. 


"כשאני רואה ילדים גאונים אני רואה מרחק גדול בין הקוגניציה לרגש. אפשר לדמות את זה לבור שהם נופלים לתוכו. הילד בוכה ונעלב בעצם כמו ילד בגילו. כשיבכה, תאמרי לו שאת תמיד שם לחיבוקים. כשיירגע, ילך לקרוא ספרים וזה מה שירים אותו. הוא יטבע בעולם הדמיון וישכח מזה. המורות לא יסכימו שהוא ישב בכיתה בהפסקות ויקרא ספרים. הילד צריך להיות עם ילדים בני גילו והוא ייאלץ לצאת החוצה בהפסקות. בינתיים בגן, וגם בקייטנה בחופש הגדול, הגננת תהיה חייבת לוודא שהילד לא ישב ויקרא כל היום. כרגע הוא לא מפתח את הקשרים החברתיים שלו. ייתכן שבקרוב תצטרכי להגביל אותו בקריאה, ולכן המלצתי היא שבתור התחלה תבהירי לו שאת רוצה לראות אותו יורד למטה ומשחק בכדור עם החברים ובלגו עם האחים שלו".

 


בני בן ה־6 מתקשה להירדם בלילה. אני משאירה לו מוזיקה, תאורה מתאימה, מספרת לו סיפורים ועושה הכל על מנת לעזור לו, אבל לפעמים לוקח לו שעתיים להירדם. הוא אומר לי שהוא מפחד לישון, ורוצה שאגיע לחדר עשרות פעמים בלילה. מה דעתך?

"השינה היא הפרידה הכי קשה עבור ילד. הוא נאלץ להתמודד עם מעבר בין אור לחושך, מעיסוק לפסיביות, ולקבל את העובדה שהוא נמצא בחדר בעוד שאר בני הבית נמצאים בפעילות. כל עוד תמשיכי להיות האחראית להירדמותו, הוא לא יצליח ללמוד להירדם לבד. כשילד לומד להירדם בכוחות עצמו זה מפתח לו את העצמאות. אני לא מזלזלת חלילה בקושי שלו בהירדמות, אבל אם תמשיכי לספק עבורו מענה בלילה, ולבוא בכל פעם שהוא מבקש, אין סיכוי שיצליח להירדם לבד.

"עלייך להבהיר שאת לא מספקת לו יותר שירותי הרדמה. תקבעי עובדה שאת מגיעה רק פעם אחת בלילה, לא יותר. זה לא אומר שהוא יפסיק לקרוא לך, זה רק אומר שאת תהיי חייבת לעמוד מאחורי המילה שלך ולא לבוא יותר מפעם אחת. תפעילי לו מוזיקה מתאימה לשינה, תאורה מתאימה כמו שהוא מבקש, תקריאי לו סיפור, ותגידי שאת לא באה יותר מפעם אחת במהלך הלילה. המלצה נוספת היא שתפסיקי להגיד לו שהוא צריך להירדם לבד, ותתחילי להגיד לו שיירדם בעצמו. אם הילד מפסיק לקרוא לך במהלך הלילה, אבל עדיין לא מצליח להירדם, פני לרופא שיבדוק את הנושא ואף ישלח אתכם למעבדת שינה". 

 
 
 

אני אם לילדה בת 12 שסובלת מפחדים וחרדות. הדבר סובב בעיקר סביב אחיה הקטנים והיא דואגת לביטחונם כל הזמן. גם אם אני אשב לנוח, היא תתחיל לצרוח שאף אחד לא שומר על הילדים. כיצד לדעתך אוכל לעזור לה לצמצם את רמות הפחד והחרדה? 

"פחד הוא אחד הרגשות החשובים ביותר בעולם הפנימי של ילד. הוא משפיע על כל הקשור להישרדות, וכדי להתמודד איתו עלינו לייצר שינוי. לפני שאתם יוצאים לבילוי משפחתי, נניח בים, תאמרי לה שאם תתערב שוב בטיפול בילדים, היא לא תוכל לבוא איתכם בפעם הבאה. אם היא לא תהיה מסוגלת לעשות את זה, ותמשיך להתנהג כרגיל כשתחזרו הביתה, תגידי לה שבפעם הבאה שתלכו לבילוי משפחתי היא לא תצטרף. אנחנו לא יכולים לשנות את הילדים, רק את התגובה שלנו להתנהגותם. זכרי שלא מדובר בעונש, היא כבר ילדה בת 12 ובהחלט יכולה לאמן את שריר האיפוק שלה וללמוד לא לצעוק עלייך לגבי הטיפול בילדים. בנוסף, עלייך לפנות לאשת מקצוע שתלמד אותה כיצד להתמודד עם הפחדים שהיא חווה. ככל שילדים גדולים יותר, התהליך איטי יותר, אבל עדיין אפשרי. פסיכולוגית המתמחה בנוער תוכל ללמד אותה להתמודד עם המצב".