“היבלות הוויראליות הן וירוס לא מסוכן. אפשר להידבק ביבלות במהלך ביקור במכוני כושר, מקלחות ציבוריות, בצבא ובעוד מקומות. יש ילדים עם יבלות על הידיים, והן נדבקות מיד אחת לשנייה. אנשים מטפלים ביבלות, וברגע שהן קצת נעלמות הם מפסיקים לשים את הנוזל, אבל אז היבלות צומחות מחדש וכל הסיפור מתחיל שוב. כאשר היבלות מתפתחות מלכתחילה, אין שום סיבה לחכות שיגדלו, אלא לעצור את גדילתן מהרגע הראשון. בפעם הבאה שתלכו לפודיאטרית, מוטב שתבקשו ממנה את הנוזל המיוחד ששמים על היבלות. עם הזמן וההתמדה הן נעלמות. החוכמה היא לדעת שגם אם נראה שהיבלות נעלמו לחלוטין - עדיין צריך להמשיך את הטיפול. כדי למנוע את התפשטות היבלות ברגליים, יש להרתיח את הגרביים בכביסה ואף לגרוב גרביים מכותנה ולא מבד סינתטי. אם תרצו לחזק את המערכת החיסונית בשביל למנוע הידבקות, אני ממליץ על פעילות גופנית, אכילת מזון בריא, יציאות עם חברים ושמירה על איזון בין בילויים לעבודה”.
“מדובר בבעיה מוכרת. רופאי אף־אוזן־גרון עושים לא פחות מחמישה ניתוחים כאלה בכל שבוע, ולכן אי אפשר להגדיר ניתוח זה כמסובך. הניתוח משפר את איכות החיים, כך שאם אתה סובל - עשה אותו. לגבי בעיית השינה, אני ממליץ שתפנה למעבדת שינה, שם תקבל מכשור מותאם שאיתו תוכל לבדוק את הגורמים לשינה הקלה”.
“מדבריך ניתן לזהות שמדובר ככל הנראה בעמוד שדרה לא מיוצב. אם יש לך רגל אחת שהיא קצרה יותר מהרגל השנייה, ייתכן שזה מקור הסיבה לכאבים. כשיש מצב שבו רגל אחת קצרה יותר מהשנייה, הגוף מוטה באגן לצד אחד ואילו הצוואר מוטה לצד השני. מצב כזה יוצר מתח שמקרין על הראש וגורם לכאבים. כשאתה מלמד אתה רוב היום עומד, מה שמשפיע על היציבה שלך. בשביל לפתור את המצב יש להגביה את הנעל על ידי מדרסים. אם ההבדל בין הרגליים הוא סנטימטר וחצי, למשל, תגביה את הרגל הקצרה. זה, יחד עם טיפול בצוואר, יוכל למגר את הכאב” .
התרעות פיקוד העורף