"ממש לא. זה סיפור חמוד והילד לא מבין מה הוא אומר, מכיוון שהוא עדיין קטן. הוא מחבב את הילדה והיא נעימה לו, בדיוק כמו שהחבר הכי טוב שלו נעים לו. אם הייתי אמא שלו, הייתי מבקשת ממנו לספר לי עוד קצת על החברה שלו ושואלת: 'למה התחברת דווקא אליה? איך התנשקתם?'. הרי גם כך זו נשיקה מאוד תמימה, כי ילדים לא יודעים מהי נשיקה צרפתית. הילדים בסך הכל מודים שטוב להם יחד. כשהנכדה שלי הייתה בת 9 היא סיפרה לי שיש לה חבר. לאחר בירור קצר הבנתי שהם לא עושים כלום יחד: לא משחקים יחד בהפסקות, לא מכינים יחד שיעורי בית ואפילו לא חוזרים יחד הביתה. למרות זאת, הם היו חברים בעיני עצמם, כלומר הייתה פה הצהרה של ידידות ואהבה. חברתם נעימה אחד לשנייה. ובכלל, כנראה שהזוגיות הזאת לא תשרוד לאורך זמן. עוד שבועיים, חודש או חודשיים זה ייגמר בקול ענות חלושה. אף אחד לא ידבר על זה והזוגיות תגיע לשום מקום. היא לא צריכה לעורר בנו מחשבות. זה חמוד, ילדותי ותינוקי. זה לא מגיע ממקום של מיניות".
"לבן שלך קשה באמת. השדים שמתעוררים בו הם נורמליים. ילדים תמיד נמצאים בתחרות עם האחים שלהם ואפילו מקנאים בהם. לילדי סנדוויץ' מאוד קשה. הבן הבכור הוא מאוד מיוחד כי הוא הילד הראשון, שעשה ויעשה הכל בפעם הראשונה, ואילו הקטן תמיד יהיה הקטן. לעומתם, הילד האמצעי מסתכל על הגדול ויודע שבחיים לא יהיה גדול. מסתכל על הקטן ורואה מול עיניו את מי שלקח לו את הקטנות. יש לו את כל הסיבות שבעולם לא לסבול את הקטן וזה בסדר. החל מהיום, בכל פעם שתראי את האמצעי מציק לקטן, בקשי שיניח לו, שמרי על ערנות ואל תדברי יותר על המקרה הזה. הוא בסך הכל רוצה תשומת לב. הילד מראה לך כמה שרע לו. כשאת כועסת עליו הוא מוכיח לך ולעצמו שאת לא הוגנת כי הקטן גוזל את זמנך. האמצעי מייצר מציאות שבה הוא לא אהוב. דברי עם בנך ותאמרי לו שאת נלחצת מזה שלפעמים הוא מתנהג באלימות עם הקטן, וכאמא תפקידך לשמור על ילדייך מכל רע. ולכן אם יכה את אחיו – ילד בן שנה וחצי שלא יודע להתגונן - את זו שתגן עליו. הבהירי לו שהכוח בידיים שלו, והוא זה שיחליט איך להפעיל אותו".