"אתה צודק שחשת בזה. הרשה לי להיות רעה ולומר זאת בצורה ישירה: הבעיה היא לא הבנות - הבעיה היא בזוגתך. כשהיא מאפשרת את כניסתן למיטתכם היא עושה דבר שלא משרת אותן אלא רק אותה. יש בה משהו פנימי, לא מודע, שגורם לה להרגיש שלספק לבנות את בקשותיהן זה אמהות טובה. אמא טובה, בעיניי, זו אמא שמייצרת מצבים שמהם הילדות שלה יכולות להתפתח ולצמוח. אם הייתי שואלת אותה מה היא רוצה שיהיו בגיל 27, היא הייתה עונה לי שאחראיות, עצמאיות, יודעות לדאוג לעצמן וקשובות ודואגות לצרכים של עצמן. את אותה תשובה הייתי מקבלת גם על גיל 17. אין ספק, לילדים זה כיף גדול לישון במיטה של ההורים, אבל אנחנו חיים בחברה המערבית. המיטה של ההורים, בעיניי, היא הרבה יותר ממיטה. היא מין מקדש זוגי, שיש בו רוחניות ומיניות.
“מאוד הגיוני שבעקבות החסך שלך בדמות אם, מערכת היחסים שלך עם הילד מתנהלת בצורה כזו. ברגע שיש לך מודעות בנושא זה, מה שמאוד משמח אותי, עשית חצי עבודה, ומה שנשאר לך זה להפוך את המודעות שלך להתנהלות פרקטית נכונה במהלך היומיום. עד היום לא לימדת את הילד שלאמא שלו יש עוד רצונות, שהיא לא יכולה להסתובב סביבו. לא גרמת לו להבין שאמא שלו היא ישות אוטונומית. הרגלת אותו שאת דמות משמעותית בחייו, ולכן עלייך לייצר מצבים שבהם הוא ירצה להתמודד לבד. יכול להיות שהוא יבכה ויכעס על השינוי, אבל זה כמו חיסון - כואב לטובתו. כדי שזה יקרה חשוב שתיעזרי בהדרכת הורים, שתעניק לך כוח להתמודד עם הסיטואציה - לטובתך ולטובת הילד”.