תשישות, כאבי ראש, הפרעות שינה וסטרס - מה גורם לרבים מאיתנו לחוש בדכדוך דווקא בתקופה מלאת שמחה והתחדשות? התשובה לכך קשורה בעיתוי של תקופת חגי תשרי המגיעה יחד עם חילופי העונות. היום מתקצר, החושך מקדים והטמפרטורות משתנות. שינויים אלו גורמים אצל לא מעט מאיתנו לתהליכים ביוכימיים שונים במוח המתבטאים ב"דיכאון עונתי", או במינוח המקצועי SAD - Seasonal Affective Disorder. 



האופי של החגים העבריים מספק הסבר נוסף לתופעה זו, שכן המסגרת החגיגית והמשפחתית מחייבת אותנו בהתנהגות מסוימת שלא תמיד מצבנו הרגשי מאפשר אותה. וכך למשל, המפגש עם המשפחה והציפיות הגבוהות מהישגיות עלולים לעורר אצל אלו שאינם בזוגיות או בתהליכי חיפוש עבודה, תחושות כישלון. גם הפקקים, ההכנות המתישות והלחצים הכספיים בשל ההוצאות הגדולות, עלולים לעורר את הנטיות החרדתיות אצל כאלה שסובלים מכך. תקופה זו היא גם תקופה של שינוי והתחדשות, ומהצד שני אנו יוצאים מהשגרה הידועה והמוכרת לקרת הלא נודע ואצל רבים זה מעורר תחושה של חוסר יציבות. אלה באים לידי ביטוי בעייפות, סטרס, חוסר סיפוק, אי שקט ולעתים גם הפרעות שינה.



החדשות הטובות הן שמחקרים בעת האחרונה מראים שאפשר להתמודד עם התחושות גם באופן טבעי באמצעות שילוב צמחי מרפא בתפריט היומי שלנו. המדע הכתיר חמישה צמחי מרפא שמשפיעים על מנגנונים ביולוגיים בגוף שקשורים לדיכאון, דכדוך וחרדה ועל בלוטת האדרנל – האחראית על הפרשת הורמוני הסטרס. בכך הם מסייעים לוויסות תחושות של מתח, לשיפור במצב הרוח, ברמת האנרגיה ובמיקוד המנטלי. כשאנחנו מרגישים טוב יותר, אנחנו גם מרוכזים יותר, ישנים טוב יותר וכן הלאה. אז רגע לפני החגים, הכירו את הצמחים שישמרו את החיוך על פניכם, גם בתקופות אפורות:



צמחי מרפא. צילום: אינגאימג'
צמחי מרפא. צילום: אינגאימג'



ויתיניה משכרת

הויתיניה המשכרת נחשבת לאחד מהצמחים החשובים ברפואת הצמחים ההודית המסורתית, ובמערב היא זכתה לכינוי "הג'ינסנג ההודי". זאת מפני שהמוני אנשים במזרח ובמערב גילו את יכולתה להעלות את רמת האנרגיה והחיוניות ולשפר את מצב הרוח - גם במצבי דכדוך. מחקרים מצאו כי הויתניה פועלת על מערכת העצבים ותומכת בתפקוד מאוזן שלה על ידי כך שהיא משפיעה על מתווכים עצביים שמתקשרים למצב הרוח. זהו אחד מצמחי המרפא הנמכרים ביותר ברחבי העולם ולא בכדי – המשתמשים הרבים שנוטלים את הויתניה באופן סדיר מדווחים שבמהלך היום הצמח מקפיץ את תחושת הערנות והאנרגיה, ובמקביל, מסייע להרגיע ולווסת מצבי חרדה ודכדוך. בגלל השפעתו הייחודית על מערכת העצבים הוא גם מסייע בשמירה על סדר מחשבתי במקרים של מוסחות, "ערפול מחשבתי" או חוסר שקט.



רודיולה

לא בכדי נמצא את צמח הרודיולה במדינות בהן החורף מתמשך, היכן שדיכאון עונתי הוא תופעה נפוצה יותר. מחקרים מצאו כי לרודיולה השפעה ממריצה על מערכת העצבים, ואכן הנוטלים אותה מדווחים על תחושה "שמרימה", מעוררת ומחדדת את המחשבה, גם במצבי עייפות מנטלית. לפי המחקרים, הצמח פועל על המתווכים העצביים סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין, אשר חוסר איזון בהם גורם לירידה במצב הרוח וביכולת המיקוד והריכוז. במחקרים אחרים הצמח הדגים שיפור במצב רוח ירוד ועייפות פיזית ומנטלית. גם ספורטאים נוהגים ליטול רודיולה, כדי להגביר את רמות האנרגיה ולתת בוסט לסיבולת ולמיקוד באימון.



אלה שסובלים מהדכדוך העונתי ישמחו לדעת שקיימות כיום פורמולות צמחיות איכותיות המשלבות את הויתניה והרודיולה יחד עם צמחים משלימים. הצמחים עוברים מיצוי באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות להפיק את המירב מסגולותיהם, וכך לסייע בהקלה בתחושות של דכדוך ונפילות במצב הרוח, שלעתים פשוט "נוחתות" עלינו בעונות המעבר ובחגים.



קמומיל בשילוב עם וולריאן

 לרוגע ולשינה טובה. הקמומיל והוולריאן הם צמחי מרפא משלימים, הנודעים בהשפעתם המרגיעה והמרפה על מערכת העצבים ועל שרירי השלד. הקמומיל מוכר אמנם בהשפעתו המרגיעה, אך ברפואת הצמחים נהוג להשתמש בו לא רק במצבי חרדה ומצב רוח ירוד אלא גם כשחווים קשיי שינה והרדמות. גם המחקר המדעי שבחן את השפעת הצמח, הראה כי הרכיבים הפעילים שבו נקשרים לקולטנים במערכת העצבים המרכזית, ובכך הוא מסייע להירדם ביתר קלות ולשקוע בשנת לילה טובה. הקמומיל משתלב היטב עם הוולריאן שברפואת הצמחים המערבית הוכתר כ"מלך הבלתי מעורער" של הצמחים המרגיעים. זאת הסיבה שכמעט תמיד שמור לו מקום של כבוד בפורמולות צמחי מרפא לטיפול במצבי חרדה ומתח נפשי, במקרים של אי שקט ועצבנות ובהפרעות שינה. מחקרים קליניים הראו כי אצל הנוטלים אותו לפני השינה, הוא מסייע גם להפחית את זמן ההירדמות וגם את מספר היקיצות במהלך הלילה.



אסטרגלוס



לדכדוך עונתי עשויה להיות השלכה שלילית גם על המערכת החיסונית. זו לפעמים הסיבה שכבר באוקטובר נראה סימנים ראשונים למחלות החורף. לכן מומלץ להוסיף לארון התרופות הביתיות שלכם גם את צמח האסטרגלוס. הוא מגיע אלינו מהרפואה הסינית המסורתית בה הוא נחשב לצמח מחזק הן מבחינה אנרגטית והן חיסונית, ועל כן יכול לסייע למי שסובל מירידה במצב הרוח על רקע עונתי, שאליה נלווית חולשה חיסונית. מחקרים הראו כי לאסטרגלוס השפעה ממריצה על מערכת החיסון, בכך שהוא מגביר את יצור תאי החיסון המעורבים בהגנה מפני זיהומים ויראליים ורכיבי חיסון נוספים, וזו גם הסיבה שהוא משמש אלפי שנים ברפואה הסינית להגברת חוסן הגוף ועמידותו בפרט בתקופת החורף.



בעבר, לפני אורות הניאון והמזגנים, כשהימים היו מתקצרים והקור החל לחדור לאוויר היינו משנים את התזונה שלנו בהתאם, מאטים את העבודה, מורידים עומסים וממתנים דרישות. היום, בעת המודרנית שיסודותיה מושתתים על לחץ והישגיות זוהי משימה מאתגרת, ולכן חשוב עוד יותר להקשיב לגופנו: לישון מוקדם יותר, לאכול בריא ומסודר, ולשמור על תזונה בריאה ואיכותית. הסוד הוא פשוט לא להעמיס על עצמכם יותר מדי. שתהיה לנו תקופת חגים מלאה בנחת.



התוכן בכתבה זו הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד של רפואת הצמחים וניסיונו של הכותב כהרבליסט, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים ואנשים הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.



הכותב הוא הרבליסט קליני ומנהל מחקר ופיתוח ב"ברא צמחים"