בעוד אנו נמצאים בעיצומו של גל תחלואת קורונה שני, ואיתו גם ההבנה כי הקורונה לא הולכת להיעלם כל כך מהר מחיינו, נעדר משיח הסכנות שבמגיפה שילוב הכוחות המסוכן של מגפת הקורונה עם מגפת ההשמנה. שילוב הכוחות בין שתי המגפות עלול לגרום לתוצאות הרות אסון: ממחקרים רבים שנעשו ברחבי העולם, ניתן לראות באופן מובהק את הקשר שבין השמנה ומחלותיה הנלוות, דוגמת סוכרת, לחץ דם ועוד, לבין הסיכון להיות חולה קשה יותר או מונשם בעקבות הקורונה ואף סיכון מוגבר לתמותה. בצרפת, איטליה ובריטניה, למשל, מצאו כי בעקבות ההשמנה הסבירות לכך קופצת פי 3-2 אצל הסובלים מהשמנה לעומת אלו שלא.

ההנחה הרווחת שליוותה מומחים רבים בתחום הבריאות, ולפיה תם העידן שבו מחלות זיהומיות היו גורם תמותה מרכזי, התבדתה עם הגעתה של מגפת הקורונה, שבשילוב עם מגפה ההשמנה יוצרת את הסערה המושלמת. 

אז איך זה בדיוק קורה? 

בשל הסגר, החל"ת ושינוי שגרת החיים, אוכלוסיות רבות מצאו את עצמן סגורות בביתן ללא יכולת לערוך פעילות ספורטיבית מספקת, שבשילוב עם הלחץ שמוביל לאכילה רגשית ויוקר המאכלים הבריאים, נוצרת הסערה המושלמת. ילדים שעד לפני הקורונה בילו שעות מחוץ לבית, כעת יושבים למול המסכים רוב שעות היממה וחשופים לפרסומות של חטיפים ושתייה ממותקת. ממחקרים שנערכו בעולם נמצא כי הקבוצה שמושפעת ביותר מפרסומות אלו הן הילדים.

פרופ' שירה זלבר-שגיא (צילום: פרטי)פרופ' שירה זלבר-שגיא (צילום: פרטי)

אז מה כן ניתן לעשות? 

נכון שמרבית המאמצים של ממשלת ישראל ומערכת הבריאות על שלל זרועותיה, מתמקדים כעת במציאת פתרונות לצמצום התחלואה של הקורונה, אך אין זה אומר שצריך לשים את כל השאר בצד. ראשית, יש לראות איך ממשלת ישראל מנגישה את המזון הבריא אל כלל האוכלוסייה בישראל כך שתוכל לצרוך פירות, ירקות, דגים , שמן זית ואגוזים בכמות המבטיחה להם את הביטחון התזונתי ותזונה בריאה שמשפרת את פעילות מערכת החיסון ומפחיתה השמנה. בנוסף, יש לאפשר לקיים אורח חיים פעיל גם בימי סגר, דוגמת חדרי כושר, בריכות, מתקנים ציבוריים ועוד אך תחת מגבלות. 

לסיכום, הסערה המושלמת כפי שהוצגה כאן, צריכה לעלות לסדר היום הציבורי על מנת שזה ישפיע על מקבלי ההחלטות במטרה להתמודד גם עם סכנותיה הלא פחותות ממגפת הקורונה. החוסן הציבורי של הישראלים נפגע בשל משבר הקורונה וצריך לראות כיצד אנחנו חוזרים חזרה למסלול על מנת שלא נמצא את עצמנו עוברים את הקורונה ואז מתחילים להתמודד עם נזקי הסופה. 

הכותבת היא ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה