יש שלל ההשלכות שיהיו ללמידה מרחוק בשנת הלימודים הקרובה ישנו גם הפן התזונתי של התלמידים שצפויים לשהות שעות רבות בבית. האם הזמן הממושך שלהם בבית ישפיע לרעה על הרגלי האכילה שלהם או אולי דווקא ישפר אותם?
"מתחילת הקורונה, מאז שהחל שיבוש החיים שלנו, אנשי המקצוע בתחום הטיפול בהשמנת ילדים עוסקים בסוגיה הזאת על בסיס יומי", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז דן־פתח תקווה. "השהייה בבית לא השפיעה באופן זהה על כולם. במשפחות שבהן מראש הייתה מודעות לתזונה בריאה ולפעילות גופנית, העובדה שההורים מצאו עצמם בבית דווקא תרמה לשיפור התזונה במשפחה ואצל הילדים. זאת מפני שהם היו יותר פנויים להכין אוכל בריא ולאכול יחד עם הילדים ארוחות משותפות. מצד שני, יש את האנשים שהמודעות שלהם לתזונה בריאה נמוכה מראש, ואצלם חלק מהוואקום שנוצר מחוסר עשייה התמלא בממתקים, בחטיפים ובבהייה במסכים".

איך הלימודים המקוונים ישפיעו על תזונת ילדים ובני נוער?
"אצל תלמידים שהוריהם עובדים מהבית, החיים יהיו קלים יותר מבחינה זו. ההורים יוכלו לעזור לילדיהם לבנות מסגרת גם מבחינה זו. אני ממליצה לנצל את העובדה שגם ככה אותם ההורים נמצאים בבית ולבנות סדר יום, שכולל ארוחות משותפות ובריאות עם הילדים שלומדים מהבית. לילד שבע וניזון היטב, שאוכל ארוחות מסודרות, יש סיכוי גבוה הרבה יותר לא לחפש כל היום ממתקים, נשנושים וחטיפים".
הקושי, מבהירה אורבך, נוגע יותר לילדים שהוריהם עובדים מחוץ לבית, והם נמצאים במהלך היום לבדם עם המחשב והמקרר.

"אני ממליצה להורי הילדים האלה להכין לילדיהם צלחת מוכנה מראש של ארוחת צהריים, ולא להשאיר סיר במקרר שייקחו ממנו לבד", היא אומרת. "יש צלחות מיוחדות עם מכסה שאפשר לכתוב עליו את שם הילד. גם אם בבית יש ילד אחד או שניים, עדיין זה נעים לילד לראות את שמו על הצלחת. הייתי ממליצה להכין כלי אחד עם מנה עיקרית שאפשר לחמם אותה, וכלי אחר עם ירקות חתוכים. אפשר גם להכין קערה סגורה עם קינוח. ההורים יכולים לעשות זאת בבוקר או ערב לפני. אי אפשר להשאיר ילד בלי ארוחת צהריים מוכנה במקרר. ילד בכיתה ה', למשל, לא צריך להכין לעצמו ארוחה. צריך גם להשאיר לו כריך מזין ומוכן לארוחת עשר, בדיוק כמו שמכינים לימים שבהם הוא הולך פיזית לבית הספר. אפשר גם להשאיר כריך מוכן שמיועד לטוסטר עם כל מיני סוגי גבינות. זה תמיד יותר טעים בטוסטר. על ההורים להשאיר לילד רק את המשימה של ללמוד ולא לחפש מה לאכול. כדאי לתכנן זאת עם הילד, לשאול מה הוא ירצה לאכול כדי למנוע מצב שהוא יפתח את הצלחת ויגלה עליה דברים שהוא לא אוהב, ואז יחפש מפלט בכל מיני שטויות. אפשר גם ערב קודם להיעזר בו כדי להכין את הצלחת. הדבר הכי חשוב זה לא להשאיר את הילד להתמודד לבד עם המשימה הזאת, כי הבחירה הקלה יותר היא לרוב גם פחות בריאה".

כיצד עוד אפשר לוודא שהתזונה של הילד תישאר בריאה?
"כדאי להשאיר במקרר עגבניות שרי, מלפפונים ננסיים, פלפלים קטנים. אפשר להניח על השולחן במטבח קנקן מים מפתה, שיש בו למשל פלחי לימון, נענע, פירות חתוכים, קוביות קרח בצורות מגניבות. על השולחן הייתי גם משאירה פתק עם תכנון שעות, או אפילו מרימה טלפון לילד ומזכירה לו שהגיע הזמן לארוחת צהריים, כי הרבה פעמים ילדים יכולים לאבד את תחושת הזמן. הרעיון המרכזי הוא ששום דבר טוב לא קורה בלי מעט השפעה. כל אחד יחליט את מידת ההשפעה שלו, אבל ההשקעה הזאת מצד ההורים מאוד משתלמת, מאוד מקילה על הילדים. בתקופה הזו סדר מאוד מקל על השקט הנפשי של כולנו".

חשש מהתנוונות
"ילדים שילמדו מהבית יהיו הרבה יותר בבית, ולכן האכילה תהיה הרבה יותר זמינה, כי המקרר נגיש והמזווה נגיש", אומרת הדס צימרמן, דיאטנית קלינית. "הסיבה הראשונה שבגללה ילדים או מבוגרים אוכלים היא שעמום. באינסטינקט הראשוני ילדים ייקחו חטיף כשמשעמם להם בזום או כשהם עצבניים. הבעיה השנייה היא חוסר תנועתיות. אם קודם הם היו צועדים הלוך וחזור לבית הספר במהלך כל השבוע ומשחקים בהפסקות כדורגל או תופסת, האלמנט הזה של פעילות גופנית יתבטל כמעט לחלוטין. השעמום, הישיבה הממושכת וחוסר תנועתיות עלולים להוביל לעלייה במשקל. זה גם עלול לגרום לבעיות בריאותיות נוספות, כגון כאבים בגב, ברגליים".

צימרמן מסבירה שהיעדר התנועתיות עלול להוביל לעלייה במשקל של קילו וחצי בחודש בממוצע. "רמת אדרנלין גבוהה מפחיתה תחושת רעב", היא מסבירה. "כשאת נמצאת בבית הספר, רמת האדרנלין גבוהה יותר מאשר כשאת נמצאת בבית כי יש יותר גירויים, אינטראקציה בין ילדים, מופרש אדרנלין באמצעות ספורט. ואילו בבית את יושבת מול המחשב, אין אדרנלין, וכשמשעמם מתחילים לאכול".

כיצד צולחים את התקופה הזו מבחינה תזונתית?
"אנו, ההורים, אחראים על האוכל, אחראים על מה שנכנס אלינו הביתה. הילד לא אחראי על הקניות בבית. הוא פותח את המקרר ורואה מה שיש בו. צריך להפחית בקניית חטיפים ומתוקים ולהכניס הביתה יותר אופציות בריאות. כמו כן, לפני שהורה יוצא מהבית לעבודה, שיחתוך לילד צלחת מגוונת וצבעונית של ירקות ויניח על השולחן כדי שכשהילד יחשוב מה לנשנש - זה יהיה לו נגיש. נגישות היא חשובה. כדאי גם להכין צלחת מוכנה לארוחת צהריים שמורכבת מפחמימה, חלבון איכותי וירק, כדי שהילד יצטרך רק לחמם".

המטרה, לדברי צימרמן, היא להנגיש אוכל בריא לילדים כמה שיותר: "אם ברגע של שעמום או עצבים הילד לוקח חטיף, אז עכשיו במקום החטיף יהיו לו מול העיניים ירקות חתוכים, שקדים, אגוזים - דברים בריאים יותר. אפשר גם לאפות עוגיות גרנולה כפינוק".

צימרמן אף מוצאת יתרון תזונתי מסוים בכך שמספר הימים שבהם התלמידים ישהו בין כותלי בתי הספר מצטמצם. "זה מפחית את הקניות של אוכל בקיוסקים או את הקניות של ג'אנק פוד בדרך חזרה הביתה", היא אומרת. "כעת, במשך חצי מהשבוע לפחות, תהיה להם הזדמנות לוותר על הג'אנק פוד. כמובן, מלבד התזונה, חשוב לעודד ילדים ונוער לעשות פעילות גופנית; שיקבעו עם חברים לשחק כדורסל, כדורגל. שיכניסו פעילות גופנית ללו"ז השבועי שלהם, שילכו לחוגים ספורטיביים, אחרת תהיה פה התנוונות מהותית".

רעב מדומה
"ראשית, חשוב לשמוע מהילד איך הוא מרגיש לקראת ימים שלמים שבהם הוא יהיה בבית ללא מבוגר", אומרת יעל קרן, מנהלת פרויקטים בכירה ודיאטנית קלינית מעמותת "מהיום" - לאורח חיים בריא ופעיל ולמניעת סוכרת. "סדר יום ותכנון היום חשובים ביותר. השגרה החדשה של הקורונה שיבשה את הרגלי התזונה, גם כי אנחנו נמצאים יותר שעות בבית וגם בגלל הקרבה למקרר ולמטבח. גם אם לא תכננתי לאכול, אבל עברתי ליד המקרר, אז אני אוכל. ההפסקה שהילד היה משחק בה בבית הספר - הופכת להליכה למקרר. המשמעות היא הרבה יותר ארוחות לא מתוכננות, צריכה קלורית גבוהה יותר ודילוג על ארוחות מזינות. מה שאוכלים בין לבין בא לעתים קרובות על חשבון ארוחה מבושלת ובריאה. עכשיו, לנוכח המתווה החדש של החזרה ללימודים, יש צורך להתארגן מראש כדי לאפשר לתלמיד שחצי מהשבוע ילמד מהבית, לאכול בצורה מסודרת ובריאה".

איך עושים זאת?
"הילד אוכל מה שהוא רואה. לכן צריך לדאוג שהמקרר והמזווה יהיו מסודרים באופן כזה שהאוכל הבריא והמתוכנן יהיה נגיש ומזמין. למשל לחם או קרקרים בהישג יד לצד ממרחים בריאים כמו גבינה וטונה. כמו כן, מומלץ לערוך את השולחן מבעוד מועד. בבוקר, כשהילד קם ורואה על השולחן צלחת ריקה, סכו"ם וכוס מים, הוא כבר מבין שצריך לאכול ארוחת בוקר. כאשר סביבת המטבח מסודרת, זה מה שיכול לעשות את ההבדל בין ילד שאוכל ארוחות מסודרות במהלך היום ובין ארוחות נשנושים לאורך היום, או תרחיש אחר שבו מגיעים לארוחת צהריים עם רעב גובר ואכילת יתר. צריך להחליט שיום הלימודים מתחיל לאחר שילד אכל ארוחת בוקר".

איך מיישמים זאת בפועל?
"צריך לשבת עם הילד, להכין טבלה מסודרת ולכתוב ביחד מה הוא יאכל במהלך השבוע בארוחת בוקר, בארוחת עשר, בארוחת צהריים, בארוחת ביניים ובארוחת ערב. אפשר לתלות את הרשימה על המקרר, ולצרף טוש ומדבקות כדי שיהיה יותר חווייתי. אפשר לכתוב למשל שלארוחת בוקר הילד יאכל לחם עם גבינה/ טונה/ טחינה/ ביצה בתוספת ירקות. אפשרות נוספת היא יוגורט עם גרנולה או יוגורט ופרי. כשההורים עובדים מהבית, הם יכולים להכין לילד את הארוחות, ולא פחות חשוב: לשבת יחד איתו, כי הוא רואה את התנהגות ההורים ומשכפל אותה. ואילו כשההורים לא בבית, צריך לדאוג לכך שכשילד יפתח את המקרר, הוא ידע איפה למצוא את הדברים. כמו כן, לפי ההיכרות עם הילד ומידת העצמאות שלו אפשר להתאים את הכנת הארוחה: כלומר להחליט אם להשאיר לו כריך מוכן לארוחת בוקר או שירכיב בעצמו. כך גם לגבי ארוחת צהריים: או שימצא במקרר צלחת מוכנה עם ארוחת צהריים ורק יחמם, או שירכיב לעצמו את הארוחה מקופסאות מסודרות שבהן נמצאים מרכיבי הארוחה".

קרן אף מציעה להשאיר בקבוקי מים בכל מיני פינות בבית: בסביבת העבודה של הילד, באזור המטבח ועוד. "הרבה פעמים אנחנו מרגישים צמא, אבל המוח מתרגם זאת לרעב", היא אומרת, "ואז אנחנו אוכלים כשזה לא מה שהגוף באמת מבקש. שתייה מרובה של מים תרווה אותנו ותרגיע את תחושת הרעב המדומה".