המטרה המרכזית, אם לא המרכזית ביותר בעבודה עם ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי היא פיתוח של מיומנויות תקשורת חברתית. מושג רחב זה מכיל בתוכו מרחב ידע עצום של פענוח ופרשנות נורמות ומושגים חברתיים, הבנת חוקי שיח ומשחק חברתי ופיתוח שפה רגשית ותגובה מותאמת לאחר.
בשל כך, משקיעים הורים ועובדי הוראה משאבים רבים בלמידה ותרגול של מיומנויות חשובות אלו ובאיתור הזדמנויות מגוונות לתרגול המיומנויות באינטראקציה עם בני הגיל.
בית הספר, תנועת הנוער, החוג החברתי בקהילה והמפגשים בגינה הציבורית או בארוחה המשפחתית הינם מרחבים משמעותיים להתנסויות חברתיות המאפשרים לילד להתאמן במציאת פתרון למצבים חברתיים פשוטים ומורכבים. כך למשל, שמירת המרחק הנכון מחבר כדי לשתף אותו בסוד, ויסות העצמה הנכונה ללחיצת היד של המורה, או קביעת מידת הקרבה הפיזית הנכונה בחיבוק משותף עם החברים לקבוצת הכדורגל אחרי הבקעת גול הניצחון לעומת מידת הקרבה הפיזית הנכונה במפגש עם אדם זר. דקויות אלו ואחרות מחייבות אימון ותרגול בתוך סיטואציות מגוונות ודינמיות.
שגרת הקורונה והריחוק החברתי שהיא כפתה עלינו מציבים בפני ילדים ובוגרים עם אוטיזם המתקשים להסתגל ולפעול בתוך חוקים חברתיים חדשים, אתגרים מורכבים מאד. מרחבי ההתנסות החברתית הצטמצמו, ההזדמנויות למפגש חברתי עם בני גיל פחתו באופן ניכר, והנורמות החברתיות כקרבה פיזית לאחר ושמירת המרחב האישי השתנו לבלי הכר ואינם דומים לכללים החברתיים שהיו מקובלים עד כה.
בשל כך, המחיר החברתי והרגשי הגבוה שעשויים לשלם ילדים ובוגרים עם אוטיזם מחייב הערכות ותכנון ללמידה של מיומנויות תקשורת חברתית בדרכים אחרות ובמציאת הזדמנויות ומרחבים חלופיים להתנסות חברתית. כך לדוגמה, בבית הספר כדאי לתכנן ולהקפיד על שילוב התלמיד בקפסולה המכילה תלמידים-עמיתים שיש להם את היכולת ליצור ולבסס עוגנים חברתיים ולטוות רשתות חברתיות איתנות. כמו כן, כדאי להציב לחברים בקפסולה מעבר למטרות הלימודיות גם מטרות חברתיות שניתן ליישם פנים אל פנים ובאופן מקוון. כך למשל, תכנון משימה לימודית משותפת, קבוצת דיון או תכנון מפגש חברתי. כמו כן, כדאי לייצר קבוצה חברתית קבועה לתרגול לימודי ולמפגשים חברתיים בשעות אחר הצוהריים.
חשוב לזכור כי הבית הוא העוגן העיקרי והמרחב הבטוח של התלמיד, בו ניתן לבסס את הלמידה הרגשית והתקשורתית בדרך הטבעית ביותר. כך למשל, סביב שולחן האוכל ובמהלך המפגשים המשפחתיים ניתן להתאמן על מיומנויות חברתיות רבות כמו הקשבה אמפתית, התעניינות, שיח הדדי, הבנת דקויות כמו ציניות, סלנג, הבעות פנים ורמיזות חברתיות, הבנת חוקי משחקים וכהנה.
הכללים החברתיים בשגרת הקורונה אינם דיכוטומיים ויוצרים תחום חברתי אפור רחב ומורכב להבנה - את מי מחבקים? איך עומדים בתור במרחק בטוח זה מזה אך עדיין שומרים על התור? מהי הדרך הנכונה לסרב ללחיצת יד או חיבוק? על כן, הלמידה החברתית תתחיל בדרך כלל מהקניית הכלל החברתי המקובל תוך התייחסות לשינוי שחל לגביו בתקופת הקורונה, כאשר ההתמודדות עם שינויים תכופים בשגרה היא מטרה בפני עצמה בעבודה עם ילדים ובוגרים עם אוטיזם.
כדי להקל על תהליך הלמידה, כדאי לכתוב ביחד עם הילד או המתבגר ב"מחברת חברתית לימי הקורונה" ולתרגל באמצעותה את החוקים החברתיים החדשים והמיומנויות בסביבות בעלות חוקיות חברתית שונה - בית, בית ספר, חוג, הבית של סבא וסבתא וכ'ו.
התאמות אלה ואחרות של הורים ואנשי הוראה דווקא בתקופה הלא יציבה של שגרת הקורונה, יכולות ליצור עוגני בטחון חברתיים עבור הילד והסביבה שלו ולאפשר רצף תהליכי למידה, התקדמות וצמיחה.
הכותבים הם ד"ר ענת קסירר, מרצה בתוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך, ומרכזת את המרכז החדש לפיתוח והכשרה בתחום האוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך
שחר בר יהודה, מרצה ומדריך פדגוגי בתוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך