היתושים הם תופעה נפוצה ושגרתית בנוף ארצנו – בעיקר בימי האביב והקיץ, עונות הרבייה של היתושים. אף אחד לא אוהב את הזמזום המעצבן וכמובן את העקיצה הטורדנית, אך באופן כללי אפשר לומר כי לרוב עקיצות יתושים (יתושות, למעשה) אינן מסוכנות. בכל זאת, ישנם מקרים שבהם עקיצת יתושה עלולה להיות מסוכנת, בעיקר לילדים. בואו נעשה סדר בעניין.

יתושים מעבירים מחלות

הסכנה הגדולה ביותר מיתושים היא העברת מחלות. למעשה, על פי הסטטיסטיקה והמחקרים מהשנים האחרונות, היתוש הוא החיה אשר גורמת למוות של בני אדם יותר מכל חיה אחרת – אך כמובן באופן עקיף: מדי שנה מתים כ-750 אלף בני אדם בעולם ממחלות שעוברות בעקיצת יתוש – כמו מלריה, קדחת צהובה, קדחת דנגי, קדחת הנילוס המערבי (קיימת גם בישראל) ונגיף הזיקה. כאשר היתוש עוקץ אותנו, הוא מעביר אלינו דרך גופו נגיפים או וירוסים שונים שמדביקים אותנו ויכולים לגרום בהמשך לנזקים בריאותיים. כאשר מדובר בילדים, הסכנה גוברת כמובן.

אילו יתושים מעבירי מחלות מצויים בישראל?

ראשית, ניתן לומר כי היתוש הביתי הנפוץ ביותר בישראל, לרוב, לא גורם ליותר מאשר גירוד מקומי והצקה. 

יתוש אחר שנמצא בישראל, הוא יתוש הנמר האסייתי והוא מסוכן הרבה יותר: יתוש זה עלול להעביר את קדחת הנילוס המערבי, מחלה ויראלית שלרוב תתאפיין בתסמיני שפעת. עם זאת, במקרים חמורים היא עלולה לגרום לדלקת קרום המוח, שהיא עצמה בהחלט יכולה לסכן חיים.

יתושים (צילום: רויטרס)יתושים (צילום: רויטרס)

בעבר היו כאן "מושבות" גדולות של יתושי אנופלס, אשר מעבירים את מחלת המלריה. כיום ישנם כאלו בכמויות קטנות בישראל, בכמות שאינה מסוגלת לגרום להתפשטות המחלה. ברחבי העולם, במדינות כמו אפריקה למשל, המלריה היא אחת המחלות הקטלניות ביותר – והגורם העיקרי לתפוצתה הוא היתושים.

ישנם עוד סוגי יתושים רבים המעבירים מחלות – כמו קדחת דנגי (Dengue Fever), נגיף הצי'קונגוניה (Chikungunya Virus), נגיף הזיקה (Zika Virus) וקדחת מוח יפנית (Japanese Encephalitis) – אך אלו לא נמצאים בישראל. עם זאת, בעת טיול במקומות בעלי תפוצה רחבה של היתושים המפיצים את המחלות הללו – אפריקה, מרכז אמריקה ודרום אמריקה, אסיה, אוקראינה ועוד – אפשר בהחלט להידבק במחלות אלו, שכמה מהן נחשבות מסוכנות למדי, בוודאי לילדים. 

אלרגיה לעקיצות יתושים? יש דבר כזה

יש לציין כי בזמן העקיצה, נקבות היתוש הן אלו שמוצצות את הדם, שכן הן זקוקות לחלבונים הנמצאים בדם לייצור ביצים. ואולם, בחדק המציצה ישנם גם צינורות שמשמשים גם להחדרת חומרים אל זרם הדם, ולא רק לשאיבת דם ממנו. החומרים המוחדרים גורמים לעיכוב קרישת הדם, כך שניתן יהיה לשאוב אותו בקלות. חומרים אלה מביאים בהמשך לשחרור של היסטמין על ידי תאי הגוף באזור העקיצה, חומר שגורם  להרחבת כלי הדם באזור המציצה ולשחרור נוזלים מתוכם, ולכן מופיעה נפיחות במקום העקיצה. 

לעניין הזה רובנו לא מודעים, אך ישנם אנשים שנחשבים אלרגיים לעקיצות יתושים – בדומה לאלרגיה מעקיצת דבורה, למשל. האלרגיות הללו לא יהיו מסכנות חיים ברובם הגדול של המקרים, וילוו רק בתסמינים "חמורים" בהשוואה לעקיצת יתוש סטנדרטית: אדמומיות מפושטת שאינה פוחתת, נפיחוּת משמעותית (במיוחד באזורים רגישים כמו העיניים, השפתיים או הלשון) ועד כדי קוצר נשימה או הקאות – כל אלו מחייבים פנייה למיון, גם כאשר מדובר "רק" בעקיצת יתוש ביתי.

גם זיהום הוא משהו שחשוב להיזהר ממנו

עניין זה חשוב בעיקר בכל הנוגע לילדים: מאחר שהם מתמודדים בצורה טובה פחות עם הגרד שיוצרת העקיצה, הם עלולים לגרד את המקום עד לפציעתו. פצע שכזה יכול להפוך להיות מזוהם, שכן ילדים עשויים לגעת באזור העקיצה בידיים לא נקיות או לשחק במקומות מלוכלכים שיאפשרו חדירה של חיידק לתוך הפצע.

ילד שסובל מזיהום עשוי לסבול מכאבים ונפיחות במקום הפצע, שבמקרים יותר נדירים גם יכולים להוביל לתגובה דלקתית המלווה בחום גבוה, ועד כדי נפיחות של בלוטות הלימפה האזוריות. במקרים כאלו, טיפול רפואי הכרחי, כדי לאפשר התמודדות טובה ומהירה עם הזיהום. עוד אציין, כי בקרב ילדים הסובלים מ"אסתמה של העור" (אטופיק דרמטיטיס) עלולים תסמיני העקיצות להיות משמעותיים יותר, וגם לכך יש לשים לב.

כיצד מונעים עקיצות – ואיך מטפלים בהן?

מלבד מריחה של תכשיר נגד יתושים הכולל כימיקלים למיניהם, ישנן מספר פעולות שניתן לעשות כדי למנוע עקיצות, או לכל הפחות  להפחית את נוכחותם של היתושים בסביבתנו:

התקנת רשתות בכל חלונות הבית ופתחיו.

ייבוש מקורות מים עומדים שנמצאים בסמוך לבית: חצר לאחר ההשקיה, כוס מים או תחתית של עציץ מלאות במים עומדים עלולות לשמש קרקע פוריה להתרבות יתושים. 

שימוש בחומרים טבעיים הידועים בסגולותיהם להגנה על העור, כדוגמת שמן הציטרונלה.

ניתן להשתמש בשמן ארומטי ולטפטף מספר טיפות בסביבת הפעוט, כמו על הסדין או העגלה. אפשר להשתמש בדיפיוזר עם מספר טיפות של תערובת שמנים ייעודית או לרכוש תכשירים שמבוססים על שמנים טבעיים למריחה על העור, כדוגמת סדרת "בייבי באזז" של "טפטפים" שמבוססת על שמן ציטרונלה ומותרת לשימוש כבר מגיל שלושה חודשים.

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים והמטו-אונקולוגיה ילדים