הקייטנות מסתיימות אוטוטו וההורים העובדים שעות ממושכות נותרים, כמו בכל שנה, אבל במיוחד לאחר שנת הקורונה האחרונה, ללא מענה, וסבא וסבתא נקראים לדגל.
סבא סבתא מודרניים כבר לא יושבים בבית וממתינים לנכדים. אם הם כבר לא עובדים, הם הצליחו לבנות עולם עשיר ואינטנסיבי של לימודים, טיולים, חוגים, והתנדבויות המלווים אותם בשנות הפרישה. הם רוצים לארח, אבל לא תמיד יכולים בריאותית, כלכלית, או שהאופי שלהם וטיב הקשר עם הנכדים לא מתיישבים עם הרצון הזה. בנוסף, ככל שגיל הנכדים קטן יותר, כך הקושי הפיזי גבוה.
אם התקשורת המשפחתית טובה, ברור לכולם כי הסידור בקיץ נועד לעזור להורים העובדים, וזו גם הזדמנות להידוק הקשר עם הנכדים. עם זאת, על ההורים לדעת מה הן היכולות. כדי לא להכביד, אפשר למשל לפצל את האחים ולא לשלוח את כולם יחד. אם יש סבים מהצד השני, החלוקה ביניהם תוכל לעזור.
ייתכן שצריך לשלב בין העסקת שמרטפית לבין שהות אצל סבתא וסבא. חשוב למצוא את שביל הזהב לכל משפחה, כי אין נוסחה אחת נכונה. על ההורים להתחשב ביכולות ובצרכים של כל אחד מהגורמים במשולש הזה.
בתום התקופה אפשר להעניק לסבתא וסבא מתנת תודה בשם הילדים וההורים – תמונה משותפת, אלבום תמונות, לוח שנה עם תמונות הנכדים וכדומה.
אז איך לצלוח את הקייטנה על מנת שכולם יהנו ממנה?
התרעות פיקוד העורף