בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במודעות ובשיח הציבורי סביב הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). אחוזי המאובחנים עם ADHD עלו באופן משמעותי בהשוואה לשנים עברו - ובין אם מדובר בשיפור שיטות האבחון, בעלייה בגורמים הסביבתיים, בעלייה במודעות לנושא או באבחון יתר, כפי שטוענים לעתים, מדובר ללא ספק בבעיה נפוצה. ההערכות הן שכ-10-5% מבין התלמידים בגיל בית הספר סובלים מ- ADHD, ונראה שתסמיני הבעיה צפויים להמשיך וללוות בין כמחצית מהמאובחנים גם בשלבים מאוחרים יותר של חייהם. 

במקביל לעלייה במודעות ובמספר המאובחנים, אנחנו עדים לעלייה בכמות המידע המדעי בנושא, וניסיונות מחקריים למצוא קשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין מצבים בריאותיים אחרים. 

לאורח החיים בבית יש השפעה רבה על יכולת הקשב - האם הילד ישן טוב ומספיק בלילה? האם מקפידים שלא יראה יותר משעתיים מסך ביום? האם הוא עושה פעילות גופנית? כל אלה הוכחו במחקרים שונים כגורמים להחמרה של הפרעת הקשב או תסמינים שלה באופן כללי.

כדאי לשלוח בדיקות דם המאתרות חסר ברזל, צליאק או בעיה בבלוטת התריס בילדים עם סממנים של הפרעת קשב, במיוחד אם אין גורמי סיכון אחרים להפרעה כמו בעיות התפתחות או סיפור משפחתי של ADHD, ואלו מצבים ברי טיפול, אז חבל לפספס אותם.

כאמור, אחד מהמצבים הבריאותיים השכיחים ביותר, שהוכח במספר מחקרים בארץ ובעולם כבעל קשר ישיר להפרעות אלה, הוא חסר בברזל. לברזל יש תפקיד חשוב בתהליכים תאיים ופיזיולוגים בגוף כגון נשיאת חמצן לכל חלקי הגוף, חיזוק מערכת החיסון וייצור אנרגיה. בין היתר, הברזל קריטי לתהליך הייצור של דופמין במוח. הדופמין אחראי על כמה תפקידים חיוניים בגוף, ומשתתף בתהליכים עצביים חשובים. לכן, תפקוד לא תקין של דופמין בשל חסר ברזל עלול לפגוע ביכולת לבצע בפועל משימות, לרבות פעולות של ארגון, ריכוז, הפעלה וניהול. אלה הן פעולות שביצוע לקוי שלהן הוא אחד התסמינים העיקריים של הפרעות קשב וריכוז. 

הפריטין הוא חלבון הקושר ברזל בתוך התא על מנת לאחסן אותו. לכן רמות הפריטין בגוף מבטאות בעצם את מצבם של מאגרי הברזל בגוף. באמצעות בדיקת דם ניתן לאתר מצבים בהם רמות הפריטין בגוף נמוכות, מה שמעיד בדרך כלל על חוסר במאגרי הברזל. בהקשר הנוכחי, נמצא כי לילדים הסובלים מ-ADHD יש רמות נמוכות משמעותית של פריטין, בתדירות גבוהה יותר, בהשוואה למצב התקין. מחקר שנערך בנושא הראה כי בקרב ילדים בעלי ADHD, אצל כ-84% רמות הפריטין היו נמוכות מ-30 ng/ml. זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת, בה התדירות עמדה על 18% בלבד. 

ילדים בכיתה (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)ילדים בכיתה (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

השאלה המרכזית בהינתן הקשר הקיים בין רמות הברזל להפרעות ADHD, היא האם אספקת ברזל עשויה לשפר את מצבם של אלו הסובלים מההפרעה הנפוצה? התשובה לכך ככל הנראה חיובית: נמצא כי תיסוף ברזל עשוי להועיל מאוד לילדים הסובלים מ- ADHD הנובע (גם) ממחסור בברזל. בהקשר הזה, המחקר הראה  שטיפול בברזל לתקופה של 30 יום הגדיל משמעותית את רמות הפריטין בקרב ילדים עם ADHD.

במקביל הוא הפחית את הציון של אותם ילדים במדד CPRS (Connors Parents Rating Scale Score), המהווה אומדן מרכזי לאבחון הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים. על רקע הקורלציה הקיימת בין העלייה ברמות הפריטין בדם לבין השיפור ברמה הקוגניטיבית, ניכר שהשינויים הללו משפיעים בצורה משמעותית על רמת התפקוד של הילדים ועשויים להקטין את דרגת החומרה והתדירות של התסמינים שהם חווים.

מקדימים תרופה למכה

מלבד הקשר להפרעות קשב וריכוז, אצל תינוקות וילדים, חוסר ברזל עלול לגרום לליקויים בהתפתחות הקוגניטיבית, להפרעות גדילה, לליקויים בשמיעה ובראייה, להאטה בהתפתחות הרגשית ועוד. ההשפעה המהותית של מחסור בברזל היא בעיקר בטווח הארוך, וחמור לא פחות: היא עלולה להיות בלתי הפיכה. 

עבור תינוקות, ההמלצה הרפואית המקובלת כיום בישראל היא לתת טיפות ברזל לכל תינוק החל מהחודש הרביעי לחייו עד לגיל שנה חצי – בלי קשר להרגלי התזונה או לכמויות הברזל הזמינות במזון שלו. כמו כן, ישנה המלצה על ביצוע בדיקת דם שגרתית בגיל 10 חודשים על מנת לעקוב אחר מדדי הברזל בדם. 

גם עבור ילדים ובני נוער, קיימות תרופות למניעת אנמיה הנגרמת מחוסר ברזל, כדוגמת סירופ פריפל-3 של כצט, אשר מאושרות על ידי משרד הבריאות והוכחו במחקרים קליניים כמשפרות את מדדי הברזל בדם. אולם, עבור ילדים ובני נוער, לא קיים פרוטוקול רפואי רשמי לביצוע בדיקת דם תקופתית, ולכן ההורים צריכים להיות ערניים לסימנים שעשויים להצביע על חוסר ברזל ואנמיה, לוודא שהילד בעל תזונה מגוונת ומאוזנת ובמידה ויש חשש ולו הקל ביותר לפנות לרופא לביצוע בדיקות דם פשוטות, מעקב וטיפול בעת הצורך. 

הכותבת היא מומחית לנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד