גיא פינגר, 25, מתכנת מרמת גן, הפך לטבעוני לפני כשנה וחצי. "התגוררתי אז בלונדון וכל העניין של ביעור היערות באמזונס היה מאוד מדובר באותה תקופה", הוא מספר. "קראתי על זה, רציתי להבין למה זה קורה, והבנתי שעושים את ביעור היערות לטובת שטחי מרעה של בקר. הבנתי שיש לי השפעה ישירה על הנושא הזה, שאם אני צורך בקר - אז אני תורם לביעור היערות. מתוך זה כמובן הגיע הנושא של צריכת חלב, ביצים, והכל מאוד התחבר לי. העניין הסביבתי גרם לי להבין שאם אנחנו לא נדאג לבית שלנו, לא יהיה לנו בית להיות בו".

גיא פינגר (צילום: צילום פרטי)גיא פינגר (צילום: צילום פרטי)


איך התנהלו חייך עד אז?
"הייתי אוכל הכל מכל, וביום אחד הבנתי שזה לא יכול להמשיך ככה ושאני חייב לעשות את השינוי. היו הרבה הרמות גבה בקרב המשפחה והחברים, לא הבינו מה זה כבר יכול לשנות, אבל אני מאוד דוגל באמירה שגם רומא לא נבנתה ביום, ושהיום יכול להיות שזה רק אני, אבל מחר עוד אחד ועוד אחד יצטרפו, וזה יחלחל לעוד אנשים".

לדברי פינגר, לתקופת הקורונה הייתה השפעה על החלטתו להפוך לטבעוני. "אם בהתחלה היו לי סימני שאלה שאולי רק אני במערכה הזאת, אז בקורונה, מפני שהיינו בסגר בבתים, חקרתי הרבה יותר את הנושא: מה צריך לאכול, איך לשמור על הבריאות", הוא מספר.

"הבנתי שזה לא רק אני אלא שיש פה עוד אנשים שבוחרים בבחירה הזו מאותם מניעים - אם זה הנושא הסביבתי או נושא החמלה כלפי בעלי חיים. הקורונה גם שינתה משהו במובן הזה שאנשים היו עם עצמם וניסו להגיע לתובנות עם עצמם. אני לא חושב שהמעבר של אנשים לטבעונות קרה דווקא בגלל העטלף שאולי היה המקור למגיפה, אלא דווקא בגלל הזמן הרב שהיה לאנשים עם עצמם בזמן הקורונה. זה גרם להם להבין את עצמם, להבין מה הם מחפשים, מה טוב להם לעשות".
חיווט מחדש

פינגר לא לבד: לא מעט ישראלים בחרו לאמץ את אורח החיים הטבעוני מאז פרוץ הקורונה, בין היתר בעקבותיה ובעקבות הנסיבות הייחודיות שהיא יצרה. "עברתי לטבעונות כשהחלה הקורונה בארץ", מספר דורון מודן, 50, ד"ר לבלשנות מקיבוץ דגניה ב'. "בגלל הסגר, הדברים היחידים שנשארו לי בבית היו טבעוניים וראיתי שזה אפשרי. היה סגר מוחלט של 100 מטר, לא יצאתי מהבית לקניות, וזה מה שיכולתי לאכול. היה לי אז בבית אורז ושעועית, שאף פעם לא השתמשתי בהם. ואז ראיתי שהנה אני יומיים, שלושה, ארבעה ימים, ואפילו כבר חודש, מנהל אורח חיים טבעוני. באותה תקופה סוף־סוף התפניתי לערוך כתוביות בשפת אספרנטו לסרט על ניצול בעלי חיים.

"בגלל הסגר לא הלכתי לעבודה, והתפניתי לערוך את הכתוביות, מה שכבר מזמן רציתי לעשות. הסרט הזה עשה לי שוק והחלטתי שאני ממשיך בטבעונות עד סוף החיים. לפני כמה שנים ראיתי כמה שניות מהסרט וחשבתי שזו תעמולה זולה, ואז פתאום הבנתי שמה שהזוי הוא לא הטבעונים, אלא המציאות שלא העזתי להסתכל לה בעיניים לפני כמה שנים ליותר מכמה שניות. מאז הפכתי לטבעוני ופעיל למען זכויות בעלי חיים".

"הרבה מאוד שנים נחשפתי לכל מיני אנשים שהיו טבעונים, אבל די עצמתי את העיניים ולא רציתי להכיר בדבר הזה", מודה יעל פקטר, 46, מגבעת שמואל, העוסקת בתחום הנדל"ן. אלא שלפני כחצי שנה בחרה גם פקטר להפוך לטבעונית.

יעל פקטר (צילום: צילום פרטי)יעל פקטר (צילום: צילום פרטי)

מה הניע אותך לעשות את המעבר החד הזה?
"באיזשהו שלב פשוט הכתה בי ההכרה שטבעונות היא לא מותרות. אם לא נתכוונן אליה, הרי שאנחנו בעצם מסכנים את הקיום שלנו פה בכדור הארץ. הקורונה, שהתחילה לפי חלק מההערכות כתוצאה מצריכת בעלי חיים, היא אחת ההוכחות לסכנה הקיומית שאנחנו נמצאים בה בגלל שאנחנו צורכים בעלי חיים. המון מגיפות החלו מאכילה של בעלי חיים. ככה לאט־לאט הבנתי שאנחנו, בלי לשים לב ובגלל שנוח לנו וטעים לנו, מכניסים את עצמנו לסכנת חיים.

"הקורונה הייתה הקטליזטור בתוך שורה של טריגרים. הבנתי שאנחנו נמצאים בסיטואציה של התחממות גלובלית שחלק גדול ממנה נובע מתעשיית בעלי החיים. בעקבות הרבה מאוד דברים שהטריגר להם היה הקורונה עשיתי את השינוי ועברתי לטבעונות, ואני חייבת להגיד שזה הרבה פחות קשה ממה שחשבתי. המוח פשוט מקבל חיווט מחדש וחי עם זה הרבה יותר בשלום ממה שדמיינתי. כבר חצי שנה אני לא נוגעת ולא מתקרבת לבשר, לחלב, לכלום".

"בקורונה, בגלל גילי ובגלל החשש להידבק, נשארתי בבית ולא הסתובבתי בין המרכזים שלנו", מספרת עטרה חיימוביץ, 72, מחיפה, מקימת עמותת "בית חם לילדי SMA ומונשמים".

עטרה חיימוביץ' (צילום: צילום פרטי)עטרה חיימוביץ' (צילום: צילום פרטי)

הזמן הרב שבו שהתה בבית גרם לחיימוביץ לאכילה בצורה לא מבוקרת. "אז החלטתי לנסות תזונה טבעונית", היא מספרת. "למרות שהתזונה הטבעונית לא בהכרח מרזה, ברגע שעשיתי את השינוי התחלתי להקפיד על מה שאני מכניסה לפה, ועכשיו אני בירידה מאוד יפה. בקורונה היה לי יותר זמן לחשוב על הבריאות שלי, ראיתי שאני עולה במשקל בלי סוף והבנתי שזה הזמן לעשות שינוי. הוצאתי את כל הבשרים מהבית, זה היה שינוי דרסטי".

אבל זו לא הייתה הסיבה היחידה שגרמה לחיימוביץ לבחור בטבעונות. "אנחנו גרים בחיפה על הכרמל, ובכרמל לצערי הרב יש הרבה חזירי בר", היא מספרת. "ברגע שראיתי את כל בעלי החיים האלה מסתובבים לי בחדר המדרגות ובגינות, פתאום נרתעתי מבשר, ולכן גם הקטע הסביבתי השפיע על ההחלטה שלי. ראיתי שאפשר לחיות גם בלי בשר, ואני מרגישה כיום הרבה יותר טוב".

קריאת השכמה

“תקופת הקורונה עודדה אנשים לעשות את השינוי הזה של מעבר לטבעונות גם מתוך המחשבה על עצמם וגם מתוך המחשבה על הסביבה", אומרת עו"ד שירה הרצנו, דוברת עמותת "אנימלס" שפועלת למען זכויות בעלי חיים.

שירה הרצנו (צילום: שי אפרתי)שירה הרצנו (צילום: שי אפרתי)

"השנה הזו המחישה שכולנו קשורים זה לזה. בשנה הזאת ניכר שיש יותר התעניינות בטבעונות, ההבנה שזה קל, יותר אפשרי, שזה נגיש. היה יותר רצון של אנשים ללמוד על הנושא ולגלות שזה הרבה יותר קל ממה שהם אולי חשבו. זו הייתה הזדמנות לחשב מסלול מחדש. זה מאוד עצוב שהיינו צריכים את קריאת ההשכמה הזאת, אבל אנחנו ממשיכים להנגיש את הטבעונות ומידע על כך לכל מי שמעוניין לעשות את השינוי".

מה בעצם גרם לרבים להתחבר לטבעונות דווקא בתקופה זו?
"דבר ראשון, אחת הסברות המרכזיות היא שהקורונה הגיעה מתעשיית החי. שנית, בקורונה אנשים נכנסו לבית, החלו לבשל לעצמם, וכשמתעסקים בזה, אז פתאום גם נפתח הראש. המון אנשים ניצלו את התקופה הזאת לעשות שינויים חיוביים בחיים, גם בצד הבריאותי. אנשים גם החלו פחות לאכול בחוץ והייתה הזדמנות לומר: 'בואו נביא את המשפחה למקום בריא יותר עם מזון שטוב להם יותר לעתיד'.

"כמו כן, בשנה וחצי האחרונות דובר גם על משבר האקלים, כאשר תעשיית הבשר היא אחד הגורמים המשמעותיים לפליטות גזי חממה, זיהום אדמות, זיהום המים ואפילו זיהום האוויר. בסוף הכל מגיע לתעשיית הבשר.

"אם אכפת לנו מהעתיד של הילדים שלנו על הכדור הזה, אז חייבים להפסיק לאכול בשר. אנשים הבינו שלאכול בשר זה לנגוס בכדור הארץ. לאנשים גם היה בתקופה הזאת יותר זמן לשבת ולחקור, לקרוא, לראות תוכניות. ראינו למשל שגם בפרויקט שלנו 'אתגר 22', מיזם מקוון שנועד להעניק תמיכה לאנשים שרוצים לעבור לטבעונות, היו הרבה מתעניינים".

עמרי פז (צילום: צילום פרטי)עמרי פז (צילום: צילום פרטי)

"תקופת הקורונה הייתה תקופה שבה לאנשים היה הרבה זמן לעשות חשבון נפש ולחשוב על דברים שחשובים להם", אומר עמרי פז, מנכ"ל ומייסד עמותת ויגן פרנדלי. "ראינו שהמון אנשים עשו את החיבור בין מה שאנחנו אוכלים לבין הנזק שנגרם לבעלי חיים, לכדור הארץ וגם לנו, בני האדם, בפן הבריאותי. ראינו למשל עלייה של 30% בשנת 2020 לעומת 2019 בצריכת מוצרים מהקטגוריה הצמחית. גם יצאו המון מוצרים צמחיים, וגם הייתה התפוצצות של ענף הפוד־טק הצמחי. אני מייחס חלק מהדברים האלה לשינוי שחל אצל רבים מאיתנו בתקופת הקורונה. מבחינת כל הקשור בטבעונות, הקורונה עשתה טוב".