נדיר ככל הנראה למצוא רווקים ורווקות בשנים האחרונות שלא התנסו באפליקציית ההיכרויות טינדר, בעלת מספר ההורדות הרב ביותר בעולם – מעל 65 מיליארד משתמשים. “לפני הטינדר היו כל מיני אפליקציות היכרויות, אבל הן דשדשו לעומת הטינדר והסיבה הבולטת הראשונה היא יחסי הציבור”, טוענת ד”ר יעל פוזננסקי, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אחוה. “כשטינדר פרצה, שאר האפליקציות האחרות התחילו להתפרסם על הגב שלה ובנו את עצמן כדי להבדיל עצמן ממנה, ובזה הן רק העמיקו את המותגיות של טינדר”.

טינדר, אפליקציה סלולרית מבוססת מיקום שפותחה על ידי חברת IAC, הושקה ב־15 בספטמבר 2012. הפרופיל בטינדר כולל את תמונותיו של המשתמש, גיל ונתונים בסיסיים נוספים שהוא בוחר להזין, כשהמשתמשים יכולים לבחור את טווח המרחק והגיל שבו הם מעוניינים למצוא משתמשים אחרים. בחירת המשתמש נעשית על ידי החלקת האצבע על מסך הטלפון הסלולרי.

“בניגוד לאפליקציות פופולריות אחרות, טינדר לקחה את סצינת ההיכרויות צעד אחד קדימה”, מוסיפה ד”ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, מחברת הספר “עיצוב התודעה”. “אם בשאר האפליקציות הבנאדם מפרט את כל עיסוקיו, תחביביו ומה שהוא מחפש בבן או בת זוג, אז טינדר אמרה שזה מיותר. באחד המחקרים הפסיכולוגיים שטינדר עשתה היא גילתה שאין קשר בין מה שאנשים מתארים בפרופיל לבין האדם שהם מתאהבים בו.

טינדר מבוססת על שני גורמים: האחד- המראה החיצוני של הבנאדם. השני – מיקום גיאוגרפי. כך בעצם היא הפכה לאפליקציית ההיכרויות הפופולרית בעולם, בעיקר לזיווגים ארעיים ופחות לזוגיות ארוכת טווח. יש רק 3% מכלל משתמשי הטינדר שהכירו דרכה, פיתחו זוגיות ארוכה ואף התחתנו. אפשר להשוות את מה שטינדר עשתה למוצרי אמזון: היא לקחה פרופילים של אנשים והפכה אותם למוצרי בחירה עם אופציית החלפה במחי החלקת אצבע”.

לירז מרגלית (צילום: דני שנער)
לירז מרגלית (צילום: דני שנער)

מה היתרונות של טינדר?
פוזננסקי: “אי אפשר להתעלם מזה שטינדר באה בד בבד עם הרבה דברים אחרים שקרו בעולם ושינו את עולם החיזור. בניגוד לעבר, היום, בעולם האמיתי, כבר פחות מכירים בפאב או בר. העולם הרבה יותר זהיר ושומר על המרחב הפרטי היום, ולכן היכרויות עברו לעולם הווירטואלי. אנחנו בסופו של דבר נמשכים למי שהמראה שלהם מושך אותנו, כך שהאפליקציה פשוט מקסמה את זה”.

מרגלית: “מבחינה פסיכולוגית, טינדר נתנה מענה לאחד הקשיים הכי גדולים שהיו באינטראקציות בין אנשים: הכאב מדחייה. טינדר לקחה את זה ודאגה שהדחייה לא תכאב וזה גאוני. למה? כי מראש אתה יכול לקבל Match (התאמה) בטינדר רק ממי שבחר אותך. אז כל הפחד מדחייה נעלם לחלוטין. היום הדרך המובילה להכיר בן זוג פוטנציאלי לרווקים זה דרך אפליקציות, הרבה יותר מאשר דרך חברים או בפאב”.

מה החסרונות?
מרגלית: “טינדר, בניגוד לשאר האפליקציות, יצרה אשליה של מיליוני פרופילים, כשלכאורה הכל בהישג יד. אלא שככל שיש לנו היצע יותר גדול, אז הציפיות שלנו שנמצא את בן הזוג המושלם עולות משמעותית, וזה גורם לכך שהיד קלה על ההדק. אנחנו מעלים את רף הציפיות ובקלות פוסלים היכרויות פוטנציאליות. בנוסף, טינדר הפכה למעין משחק, כמו קזינו, כי אתה לא יודע מתי תצא ההתאמה, וזה מגביר את הפרשת הדופמין. תהליך החיפוש הופך יותר מרגש מהדייט עצמו. זה חיסרון ענק כי אנשים מדפדפים עצמם לדעת".

היא ממשיכה: "טינדר רוצה להשאיר אותך באפליקציה. היא תיתן לך בעיקר התאמות כשתעזוב אותה לכמה ימים כי היא תרצה למשוך אותך להישאר ולהמשיך לחפש. מחקר חדש גילה שיש אנשים שאין להם סיכוי מראש למצוא אהבה בטינדר כי הם אנשים ‘ממקסמים’; כלומר אם הם צריכים לקבל החלטה ויש להם מספר אפשרויות, הם יעברו אחת־אחת ולא ינוחו עד שיבדקו את כל האפשרויות. זה מכניס אותם לדיכאון וללופ לא טוב”.

פוזננסקי: “אני מאמינה שבאפליקציה יש המון בלוף והמון כנות בו זמנית, בדיוק כמו שיש בעולם. הסיכוי למצוא שם את מה שאתה מחפש הוא אותו סיכוי כמו בכל מקום אחר, והוא תלוי בהרבה מאוד גורמים. הוא תלוי בבנאדם שמחפש, בבנאדם שנמצא מולו, ברמת הזמינות שלך להיפתח, ברצון שלך ובעוד פרמטרים. בהחלט יכולים לצאת משם סיפורי אהבה גדולים, כמו שיכולות לצאת משם זוועות שיכולות להגיע לחדשות, כמו ‘נוכל הטינדר’” (“נוכל הטינדר” הוא כינויו של הישראלי סיימון לבייב, שהורשע בהונאה דרך האפליקציה לאחר שנהג להתחזות לבנו של לב לבייב והונה נשים בכ־10 מיליון דולר בין השנים 2015 ל־2018 – ד"פ).

יעל פוזננסקי (צילום: באדיבות המכללה האקדמית אחוה)
יעל פוזננסקי (צילום: באדיבות המכללה האקדמית אחוה)

לאורך שנים נוצרה מחלוקת סביב ייעודה האמיתי של האפליקציה, שמותגה כ”אפליקציית סטוצים”, בניגוד לאפליקציות אחרות שנתפסו כאפליקציות להיכרויות רציניות יותר. “טינדר התחילה כאפליקציה של סטוצים וזה כתם שהיא לא תצליח להתנער ממנו, לשם כך האפליקציה הוקמה”, מסבירה פוזננסקי. “המילה ‘סטוץ’ זו לא מילת גנאי וזה בסדר לחפש מערכות יחסים מכל מיני סוגים, אבל אנחנו חיים מצד אחד בעולם נורא ליברלי ופתוח ומצד שני מאוד שיפוטי. אתה בהחלט יכול לראות באפליקציה גם אנשים שמחפשים קשר רציני ולא רק קשר ללילה. עדיין, טינדר זה שם קוד לאפליקציית סטוצים. זה משהו שלא יורד ממנה, גם כשהמציאות הנוכחית היא לא בהכרח כזו”.

לאיזה קהל יעד האפליקציה מיועדת כיום?
מרגלית: “כיום גם הגיל השלישי נכנס לשם. גם רווקים וגם הרבה נשואים, תתפלא או לא, נמצאים בטינדר”.

פוזננסקי: “טווח הגילאים השתנה חד־משמעית והאפליקציה פונה לכולם. אחדש לך: יש לי ילדים בני 16, 20 ו־22 שמשתמשים בטינדר, אני, בת 52, מבליחה לטינדר בתור מישהי פנויה, ואמא שלי, בת 73, גם היא בטינדר”.

בלי ציפיות

אלעד רון וראוית ברוך־רון, נשואים שבע שנים פלוס שני ילדים, הכירו באפליקציה בשנת 2013. “פתחתי את האפליקציה והראשון שהכרתי שם היה אלעד”, מספרת ראוית. “בגלל זה לא הספקתי להיות פעילה שם יותר מדי, אבל נכנסתי לאפליקציה עם ציפיות לקשר רציני ולא לסטוץ”.

“בהתחלה לא היה לנו מאץ’”, מודה אלעד. “אז החלטתי להתחכם: בגלל שהיא מצאה חן בעיניי במראה החיצוני, וכיוון שהייתה אופציה באפליקציה לראות מי החברים המשותפים בפייסבוק, חיפשתי אותה בפייסבוק, שלחתי לה הודעה ויצרנו מאץ’ משלנו. לא רציתי לחכות ל’מאץ’ כדי שלא יחטפו לי אותה. לא היה לי רצון לעמוד בתור, אז בתור ישראלי טוב ניצלתי את הטינדר לטובתי”.

הקליק היה מיידי?
אלעד: “לא היו לי שום ציפיות כמובן. לא חשבתי על הטינדר כדבר להיכרויות רציניות. לא נכנסתי לטינדר בשביל למצוא זוגיות, ובתור רווק זה היה לי סבבה. בתקופה ההיא בנות לא נכנסו לטינדר כי הייתה לזה תדמית של אפליקציית סטוצים. לפני טינדר נכנסתי ל’אוקיי קיופיד’, שלכאורה יועדה להיכרויות רציניות, וכל ההיכרויות שם הובילו לסטוצים, אז הבנתי שזה לא באמת משנה לאיזו אפליקציה אתה נכנס. קלטתי שזה סתם בולשיט. לא באתי עם דעות קדומות לטינדר, פשוט לא באתי עם שום ציפייה. דווקא בגלל שלא ציפיתי למשהו רציני, זה הצליח. היתרון הגדול של האפליקציה זה שאתה מגיע בלי ציפיות, ויכול להיות מופתע בעיקר לטובה”.

ראוית: “זרמנו והכל היה קליל מעכשיו לעכשיו. נפגשנו, יצאנו, והיה קליק. אמרתי לו שאם הייתי מתחילה לשאול אותו שאלות בטינדר – כנראה שלא היינו יוצאים”.

אלעד רון ורוית ברוך רון (צילום: טלי זליקוביץ')
אלעד רון ורוית ברוך רון (צילום: טלי זליקוביץ')

אור כהן ואשתו מיי לייטנר־כהן הכירו בטינדר באוגוסט 2018. “יחסית הייתי הרבה שנים באפליקציה, און אנד אוף”, היא מספרת. “הכרתי את הסטיגמה שהייתה לטינדר כאפליקציית סטוצים, אבל האמנתי שיש בה גם כאלה, כמוני, שמחפשים משהו רציני”.

“אני באותה תקופה לא חיפשתי קשר, אבל איכשהוא יצא והיא תפסה אותי”, מודה אור.

כמה זמן לקח עד שיצאתם לדייט?
מיי: “החלטנו לא לחשוב או להתברבר יותר מדי, ודי מהר יצאנו לדייט”.

אור: “שנינו די התעייפנו מהמשחק הזה, ראיתי את התמונות שלה, והיא מאוד משכה אותי והיא ראתה אותי וזהו”.

מתי התחתנתם?
אור: “אחרי שנה וחצי מההיכרות - שבמהלכן גם גרנו יחד למשך עשרה חודשים - נפרדנו למשך שמונה חודשים ואחרי זה חזרנו והתחתנו במרץ 2022”.

מה דעתכם על האפליקציה?
אור: “יש מעין אשליה של ריבוי האופציות להכיר באפליקציה, אבל האפליקציה היא דרך לגיטימית וטובה למצוא אנשים. הבעיה היא שהרבה פעמים זה יוצר תחושה שתמצא משהו יותר טוב, אבל ברגע שמחליטים לקחת את זה שלב אחד קדימה ולהיפגש – אז זו פלטפורמה נהדרת להיכרות בעולם האמיתי”.

מיי: “אני ממש מסכימה עם אור. אני חושבת שהקורונה הבהירה היטב את הכוח של היכרות באפליקציה הזו. בכלל, זו אפליקציה שמאפשרת לך להכיר אנשים שלא היית מכיר בדרך אחרת כנראה. כנראה שאלמלא הטינדר לא הייתי יכולה להכיר את אור. מצד שני יש את החיסרון: כיוון שזה מאחורי מסך, קל לאנשים להיעלם ולהתפייד מהר ולחפש כל פעם דברים אחרים”.

בין מעגלים

אחרי עשור שבו הצליחה אפליקציית טינדר לשנות כליל את סצינת ההיכרויות ולחולל בה מהפכה, נשאלת השאלה: היכן תהיה בעוד עשור מעכשיו? “לאחרונה הוציאה טינדר הודעה לעיתונות כי מפתחיה הולכים להשקיע בטכנולוגיה חדשה שתיצור אווטאר, כלומר דמות דיגיטלית, שתייצג אותך ותצא לדייט אונליין עם אווטאר אחר, וזה יחסוך את עניין הפנים מול פנים”, מציינת מרגלית. “אני מאמינה שהעולם הולך לכיוון הזה, אבל אני לא חושבת שזה טוב”.

“אני קצת לא מרגישה בנוח להתנבא מה יהיה בעוד עשר שנים”, מסכמת פוזננסקי. “אני כן יכולה להגיד לך שמבחינה היסטורית, העולם נוטה ללכת במעגלים. באיזשהוא שלב העולם הווירטואלי יגרום לנו לרצות את העולם האמיתי ונגיע לעידן חדש בתחום זה. העולם מסתובב כל הזמן במעגלים, וכל מעגל הוא ריאקציה לעולם הקודם. אני מניחה שנעבור עוד כמה גלגולים גם בסצינת ההיכרויות. כמה זמן זה ייקח? אני לא יודעת”.