לפי הסטטיסטיקה, רובנו מתנזרים מחמץ בפסח. גם מי שלא מקפיד בעצמו, נמנע מלהביא לאירועי החג – מליל הסדר עם המשפחה ועד לפיקניק עם החבר'ה - משקאות שאינם כשרים לפסח, ולו רק כדי לא להעמיד במצב לא נעים את הדוד הקפדן או את החבר שהתחזק קצת. למרבה המזל, חלק מיצרני האלכוהול בעולם שמו לב בשנים האחרונות לפלח שומרי הכשרות והתחילו לייצר מותגים מוכרים בגרסאות כשרות לפסח.

מי שהדרינק שלו הוא ויסקי או בירה ומקפיד להימנע מחמץ בפסח, יצטרך להמתין עד לצאת החג השני, אבל מי שיכול להסתדר עם מוצרים אלכוהוליים אחרים, ימצא, מלבד יין כשר לפסח, גם לא מעט בקבוקים מרתקים ואיכותיים שאת כולם אפשר לשתות בחג. חלקם נושאים חותמת מפורשת של “כשר לפסח", אחרים אולי לא יספקו את הדתיים, אבל מאחר שהם אינם מכילים דגנים (ואפילו לא קטניות), הם משמשים כפתרון לא רע לציבור המסורתי.

נתחיל ממה שמוכר ומותר – משקאות המיוצרים מענבים, כמו רוב סוגי הערק, הברנדי (ובכלל זה הקוניאק) או ממקורות שאינם דגניים כמו טקילה או רום אינם אמורים להכיל חמץ (אם כי חלקם כמובן אינם נושאים חותמת של כשרות לפסח). הנה כמה מוצרים ומותגים שכדאי לשים אליהם לב, והם ישדרגו את פסח למי שבליל הסדר זקוקים למשהו חזק קצת יותר מיין.

וודקה, צילום: יח"צ

וודקה

סטוליצ'ניה, או בשמה המקוצר "סטולי", עם התווית האדומה, היא כמו רוב הוודקות – מזוקקת מדגנים. אבל זו עם התווית הירוקה דווקא כשרה לאוכלי קטניות. הוודקה, שפותחה עבור הרגישים לגלוטן, עשויה ברובה מתירס בתוספת של כוסמת. היא עוברת זיקוק משולש על פס ייצור חופשי מגלוטן ומסוננת ארבע פעמים בחול. יש לה ארומה של פלפל שחור וניחוח של עצי מחט. המרקם שלה חלק, טעמיה ניטרליים והסיומת עדינה. תנו לה לשכב כמה שעות במקפיא לפני שתלגמו ממנה – ויש לכם צ'ייסר שילווה נהדר מנות מהמטבח היהודי המזרח־אירופי כמו גפילטע־פיש וכבד קצוץ.

יש עוד כמה מותגי וודקה שאינם מכילים דגנים, מלוקסוסובה הפולנית שמיוצרת מתפוחי אדמה ועד לוודקה בשם סירוק המזוקקת מענבים. ההולנדים החליטו לקחת את זה צעד אחד רחוק יותר וייצרו מותג שעונה לשם המפורש "פסאובר" (פסח). הוודקה הזאת מיוצרת בידי אותו יצרן שמייצר את המותג ואן־גוך ממולסה - תוצר לוואי של סוכר (שממנו מקובל לייצר רום). למרות מתיקותו של חומר הגלם, היא אינה מתוקה. הוודקה מזוקקת שלוש פעמים, וכמה טעימות ממנה מעלות שהיא תחליף סביר לוודקה "רגילה" לתקופת הפסח.

קוניאק, צילום: יח"צ

קוניאק

כמעט כל קוניאק יהיה, תיאורטית, כשר לפסח, שכן זהו תזקיק ענבים שאינו מתיישן בחביות שהכילו פעם ויסקי (המופק מדגן). עם זאת, בדיוק מאותה סיבה, מי שמקפיד על כשרות יראה בהם יין נסך. יש כמה מותגי קוניאק שטרחו והכשירו לפחות חלק מקווי הייצור שלהם כדי להיות כשרים. מאחר שזהו למעשה "יין שרוף" ("ברנט־ווין", משמעו בהולנדית יין "שרוף", כלומר מזוקק, והוא המקור לשם ברנדי או לראשי התיבות העבריים י"ש), הרי שכשרותו, כמו כל יין אחר, היא גם כשרות לפסח (אין יין כשר שאינו כשר לפסח).

קורווזיה, בית הקוניאק המפורסם, ייצר גרסה כשרה דווקא מהדרגה הגבוהה ביותר שלו, ה־XO. מי שמחפש פתרון נגיש יותר כלכלית, ישמח לגלות שמי שמספק פתרונות בכל דרגות המחיר הוא המותג הנהדר גודה. משפחת גודה מייצרת קוניאק מצוין כבר משלהי המאה ה־18, והיא הפכה את הייצור שלה לכשר בעקבות קשרים הדוקים עם סוחרי אלכוהול יהודים לפני כמאה שנים. אני מודה שטעמי הפשוט חיבב עלי דווקא את גרסת ה־VS, אבל הכשרות מלווה את כל הרמות – ומחיר כניסה של פחות מ־200 שקלים הופך את הקוניאק הזה לתמורה מצוינת לכסף.

יקבי כרמל, מותג היין שמייצר תירוש, יינות שולחניים וסדרות יוקרה, החל לייבא ארצה את מותג הקוניאק דופווי, שמכונה בישראל גם “דופוי". זהו מותג קוניאק נפלא, שבו אפשר להבחין היטב בטעמי הפרי, והוא נעים מאוד לשתייה כבר מדרגת הכניסה בקטגוריית VS ועד לרמת ה־XO.

בוחא בוקובזה, צילום: יח"צ

בוחא בוקובזה

בוחא או בוכא – תבחרו אתם את האיות החביב עליכם - הוא משקה יהודי מסורתי, המיוצר כבר קרוב ל־200 שנה בידי משפחת בוקובזה התוניסאית. זהו תזקיק תאנים מתובל שמייצרת היום המשפחה בצרפת. את הבוחא שותים נקייה. אפשר למהול אותה במעט קרח ואפשר אפילו להקפיא. היא נהדרת כאפריטיף ותלווה מאכלי דגים חריפים. את התאנים מרגישים כבר בריח, והטעם הוא פירותי עם סיומת שמדגישה דווקא את עובדת היותו של המשקה הזה בחוזק של 40%.

בריזר, צילום: יח"צ

סיידרים ובריזרים

מי שמחפש פתרון קליל ומהנה לא רק לערב החג אלא גם לטיולים של חול המועד או לאירועים מחייבים פחות, יכול למצוא אותו בסיידרים אלכוהוליים: ההיצע מתחיל במותגים מובילים כמו סטרונגבאו – הסיידר הנמכר בעולם בטעמי תפוח, תפוח עם דבש ופירות יער, סומרסבי או מאגנרס האירי (נמזג גם מהחבית. אינו נושא חותמת של כשרות לפסח, אבל אינו מכיל דגנים) שבגרסת הבקבוק שלו נמצא גם טעם אגס. שחקן חדש בשוק הסיידרים המיובאים הוא קופרברג השוודי – בקשת טעמים עדינים רחבה. גם הוא אינו נושא חותמת של כשרות לפסח, אבל מסורתיים שאינם דתיים ימצאו בו פתרון הולם.

מתוצרת ישראל אפשר לנסות מוצרים של מבשלת באסטרס מהרי ירושלים (מייצרת גם בירה) או מוצר חביב כמו “סייד אפקט", המיוצר בקיבוץ אלרום שברמת הגולן.

וישנם כמובן הבריזרים – בחו"ל המשקאות הללו שייכים לקטגוריית ה־RTD (הREADY TO DRINK), שבה אפשר למצוא משקאות ארוכים כג'ין עם טוניק או רום עם קולה וקוקטיילים של ממש כמו בלאדי מרי. בישראל הם נמכרים בעיקר לקראת הקיץ – והם מתוקים, מוגזים ואלכוהוליים במידה, כמו בירה, נתונים שהופכים אותם אידיאליים ללגימה מחוץ לבית. 

סטורונגבאו תפוח דבש ופירות יער, צילום: יח"צ