הני יעקבסון היא מוותיקות המעצבות בארץ. הקריירה שלה ידעה עליות ומורדות, תקופת התרעננות בסין והצהרה אחת - שלעולם לא תעסוק יותר באופנה. ואז היא חזרה לארץ, והחבר הטוב שלה, מעצב האופנה גרשון ברם, הדליק אצלה שוב את הניצוץ. “כשחזרתי מסין, אמרתי שבחיים לא אכנס לזה יותר, אבל לקח לי מעט מאוד זמן והתחלתי מחדש. היצירה בוערת בי. כמה שהיה קשה, והיו הרבה נפילות בדרך, לא הייתי משנה כלום", היא משתפת.
את הדרך בעולם האופנה התחילה יעקבסון (60+) לפני כ־35 שנים. "יצירה זה החיים מבחינתי. לאופנה התגלגלתי במקרה, אבל תמיד אהבתי להתעסק בטקסטיל. התחושה של לגעת בו וליצור ממנו היא מדהימה, וככה זה התחיל".
יעקבסון החזיקה מותג הנושא את שמה במשך 20 שנים, יחד עם עדי יעקבסון, בתה. הוא נמכר ב־2008 למשקיע אלמוני, ולאחריו היא עברה לגור בסין. בשיא היו רשת חנויות ברחבי הארץ ובוטיקים בישראל ובחו"ל שמכרו את המותג, אך הוא לא הצליח לשרוד היטב מבחינה כלכלית את המשבר בעולם האופנה באותן שנים. "קשה להתפרנס מהעבודה הזאת, אבל כשאת כל כך אוהבת את מה שאת עושה, את שורדת. גם היום עדי איתי מהבוקר עד הערב, אם לא פיזית אז בטלפון. היא אומנית בנשמה, והיא מלווה אותי, גם אם לא רשמית, בהכל; מהעיצוב של הקולקציה ועד העיצוב של החנות".
"היום אני מחפשת את הקטן והאינטימי. טוב לי עם חנות אחת שמעליה הסטודיו שבו אנחנו גוזרות ותופרות הכל לבד. מכל דגם יש בסך הכל שלוש יחידות. אני רוצה את המגע עם הלקוחה ולהתרגש בכל יום מחדש כשאני ממששת את הבדים. זו סגירת מעגל מבחינתי. אני עסוקה בעיצוב ובייצור, ובעיקר ביצירתיות הנפלאה. אני עושה הוט קוטור אבל לא במחירי הוט קוטור. גם כשמגיעים לחנות קניינים מחו"ל, אני מסרבת לחזור ולייצר בגדול. בשביל זה יש רשתות. הקטן עושה לי טוב. בעבר ייצרתי המון ובגדול, עם המון חנויות. כשאתה עובד בגודל כזה, בדרך אתה מאבד קצת מעצמך, מהיצירתיות שלך. זה צריך להיות מסחרי, ואומנות היא לאו דווקא מסחרית תמיד", היא מתוודה בנחת, מעניקה הרגשה שהיא מצאה את המקום שלה ושהיא שלמה איתו.
"את הקולקציה הנוכחית התחלתי עם השחור־לבן־אפור שלי, אבל כל הזמן נכנסות לחנות לקוחות שמבקשות צבע, אז העונה העזתי. יש המון הדפסים ושילובים לצד הניקיון של השחור־לבן. הסוד הוא כמובן בגזרות, בקו נשי שמאפשר לכל אישה להיות היא ולהרגיש נוח בבגד. הקו המנחה הוא שקודם כל אני אוהב את הבגד כי אני מודדת על עצמי, ואני גם חייבת להגיד, שאני מאוד־מאוד טובה בהבנת גוף האישה. חשוב לי שזה יתאים לאישה שאינה תמירה ורזה, אלא גם קצת מלאה פה ושם".
לשאלתי מדוע היא בוחרת לצלם דוגמנית תמירה ורזה היא משיבה בלי לחשוב כלל: "בעבר צילמתי מישהי בוגרת, והטוקבקים היו ארסיים, ורבים כתבו שאלו בגדי זקנות. נבהלתי ולקחתי צעד אחורה. בקולקציה הזאת צילמתי דוגמנית בת 29, לא ילדה, במידה 38־40, וברור לי שבקמפיין הבא אבחר במישהי בוגרת יותר. אני אוהבת מאוד את הנשים הבוגרות יותר, שיודעות להחזיק את הבגד".
יעקבסון היא כבר סבתא לשמונה נכדות ונכדים, שגם בוורידים שלהם זורמת האומנות: "אני רוצה להדפיס את הציורים של הנכד שלי על חולצות. זה יקרה בקרוב. הוא הדאלי הישראלי", היא מצהירה בגאווה ומאחלת לעצמה: "אני מקווה ליצור עד יומי האחרון. שרק ימשיך כך".
טווח מידות 38־46, ובחלק מהדגמים עד מידה 48
מחירים 500־1,600 שקלים
רבי יוחנן 4, שוק הפשפשים, יפו