קורין גדעון, צילום: שי פרנקו.

“אני אומנם פרזנטורית, אבל אני לא דוגמנית", מצהירה קורין גדעון. "אין לי בעיה להתנסות בזה וככל שעובר הזמן אני מרגישה יותר ויותר נוח עם הגוף שלי ועם איך שאני נראית. נראה לי צבוע להטיף לפמיניזם ולדימוי גוף אם את בעצמך לא מראה את זה".

מתעסקים רבות בחיצוניות שלך.

“כן, המון. כשהתחלתי את ‘האח הגדול’ שקלתי קצת יותר ואז ירדתי במשקל ודיברו על זה. זה לא היה משהו מכוון מבחינתי. הבנתי שאני מייצגת מישהי שלנשים נוח לראות. אני לא נראית כמו דוגמנית. מה זה משנה אם אני קילו יותר או קילו פחות? אני מתעסקת במה שיש לי בראש, נראה לי יותר רלוונטי. חבל לבזבז את הזמן על זה".

ואיך את מרגישה לגבי הריון והשינויים שהוא יוצר בגוף?

"אני חולמת להיות אמא מאז שהייתי ילדה קטנה. זה הכי בשבילי, אבל יש עוד כמה דברים שבא לי לעשות לפני שאלד. אני רוצה להיות במקום מסוים שארגיש בו מאה אחוז שלמה ומוכנה - ואז זה יקרה. ברעיון אשמח ליותר משלושה".

קורין גדעון, צילום: שי פרנקו.

מחכה להצעות

גדעון, רק בת 26 וכבר עם רזומה עשיר מאחוריה. כיום היא מנחה את התוכנית “אנשים” בקשת לצד חיים אתגר, ובעבר הנחתה את ה”אח הגדול”, “דייט ראשון”, "בייק־אוף” ו"2025", שזכתה לביקורות פושרות. "אנחנו מתייחסים לעונה הראשונה כאל פיילוט", היא מחייכת.

לדבריה, עולם המשחק לא מדבר אליה. “למדתי תיאטרון בתיכון ודי מהר הבנתי שזה לא בשבילי”. ההנחיה היא מקום שטוב לה בו מאוד, שם היא מרגישה נוח, “אני אוהבת להביע את דעתי”, היא אומרת. "‘אנשים’ היא תוכנית סמי־אקטואלית ומאוד מאפשרים לי להתבטא שם. אני אוהבת להתעסק עם דברים כאלה. תמיד הייתי דעתנית. המורים שלי צחקו עלי שאהיה עורכת דין. יש לי חוש צדק מפותח”.

מה היית עושה אם לא היית בתחום?
“עורכת דין. בלי ספק. מאוד נהניתי מהלימודים. לפני כמה זמן נכנסתי כשותפה בחברת Fuze Card. אני לא בטוחה שאני מתאימה לעולם העסקי, אבל זה נחמד. ויש שני קמפיינים שאני מובילה - עדשות המגע Alcon ואפליקציית wefix".

מה התוכניות להמשך?

“אני מרגישה שאני חיה את החלום שלי. טוב לי איפה שאני נמצאת, מצאתי בעל שאני אוהבת, עבודה שכיף לי בה. אני מאוד אוהבת את 'קשת' כבית, ועד עכשיו עשיתי מגוון רחב של דברים".

קורין גדעון, צילום: שי פרנקו.

להיכנס לנעליים גדולות

גדעון למדה בתיכון לאומנויות תלמה ילין במגמת תיאטרון ושירתה בגלצ כעורכת חדשות. היא השתחררה ומיד התחילה לעבוד ב"ערב טוב עם גיא פינס" ומשם עברה לקשת, ל"אח הגדול", התוכנית ששינתה את מסלול חייה. הרגע הגורלי הגיע כשארז טל סימס לה. “הוא זכר אותי מראיון בגיא פינס. הוא אפילו לא זכר את השם שלי, אלא ביקש לדבר עם המתולתלת. הוא כתב לי וואטסאפ", היא משחזרת. “הייתי באוניברסיטה ופתאום קיבלתי את הסמס ששאל אותי אם אני רוצה לבוא להיבחן להחליף את אסי עזר. בתוך שעתיים הייתי באודישן. כשנכנסתי זה כבר היה לקראת סוף הליהוק, אמרתי להם שבאתי לטרוף את הקלפים. לא האמנתי שזה יקרה. לא חשבתי שאני בליגה של הדבר הזה".


הפכת ממישהי שמסקרת מפורסמים למושא הסיקור בעצמך.

“בתחילת החודש עוד עבדתי בפינס וסיקרתי את החיפושים אחר המנחה ל'אח הגדול'".

הם ידעו שאת מועמדת?
“די שמרתי על זה בסוד כי בהפקות כאלו מחתימים אותך על סודיות מטורפת ואסור לך להגיד כלום, עד שזה הגיע לשלב שכבר הייתי צריכה להגיד. הייתה תקופה ארוכה שסיקרתי את זה לתוכנית וידעתי שאני בין המועמדים וזה היה מורכב מאוד. הייתה סערת רגשות בפנים ולא יכולתי לשתף אף אחד. בסוף, כשזה היה רלוונטי, עדכנתי, ובסוף אותו חודש כבר הייתי ב’אח הגדול’, זה קרה מהר מאוד. פתאום באו אלי עם המיקרופון של גיא פינס, שעד לפני רגע החזקתי אותו. זה היה מוזר".

הייתה תהודה גדולה.

“זה היה הזוי, אני לא מבינה את זה עד היום. הייתי סטודנטית למשפטים שנה ב’. העונה הייתה בדיוק בתקופת מבחנים וידעתי שאני רוצה לסיים את הלימודים בשביל עצמי ולא משנה מה. אני גאה בעצמי, זה לא היה מובן מאליו, וסיימתי לפני קצת יותר משנה. זה היה מאתגר מאוד. היו צוחקים עלי בנווה אילן שבין לבין הייתי ממרקרת. אני חרשנית. עד היום לומדים מהסיכומים שלי בפקולטה”.

מה השתנה בחיים שלך?
“אני לא מרגישה את זה, אני חייבת להגיד. מה שהשתנה הוא האושר שלי. אני נהנית מאוד ממה שאני עושה וקמה סופר־מסופקת בכל בוקר. מקווה שזה יישאר כמה שיותר שנים. מזהים אותי ומסתכלים עלי אז אני יותר שמה לב לאיך שאני מתנהגת. מהבחינה הזאת, השינוי הוא רק לטובה. אני שומרת על הפה שלי יותר, מנומסת בכביש. יש הרבה יותר טוב מרע במקצוע הזה. קשה לי לשמוע אנשים שמתלוננים כי בסופו של דבר אנחנו מפיקים מזה הרבה".

ומה הרע?
“הערות של אנשים, בעיקר ברשתות החברתיות. יש הרבה הערות חסרות טקט – על מה שאני אומרת, איך שאני נראית, מה אני לובשת. לא מזמן היינו בירח דבש והעליתי תמונות בביקיני ומישהי כתבה לי שהבינו שאני לא בהריון ושאולי אכבד יותר את משפחתו של בעלי. לאנשים יש כל הזמן ציפייה ממני. אבל זה טבעי מאוד וזה שאנשים רואים את עצמם קרובים אלי, זה דבר טוב. רוב התגובות הן חיוביות".

גדעון מספרת שמעולם לא השוותה את עצמה לעזר ומעולם לא נתנו לה את ההרגשה שהיא צריכה להיכנס לנעליים שלו. “מאוד מאוד הערכתי אותו, אבל סמכו עלי מאוד ואפשרו לי להיות מי שאני. לא ניסיתי לחקות אף אחד, לא ניסיתי להידמות למישהו אחר, עשיתי את זה כמו שקורין עושה. דיברתי כמו שאני מדברת, אמרתי דברים שאני חושבת, האמת היא הדבר היחיד שעובד בטלוויזיה. אם לא תהיי את, זה ייראה לא טוב, ולזייף זה בטח דבר רע, הרגשתי המון ביטחון להיות מי שאני ועם הזמן גם האישיות שלי יצאה יותר החוצה כי הרגשתי יותר נוח”, היא מסבירה.

ומתי נראה אותך נכנסת לאח הגדול?

“בחיים לא. אבל רק בגלל שאני פחדנית. אם אני במשבר ואני לא יכולה להרים טלפון לבעלי או לאמא שלי אז המצב לא טוב. אני מתה על הפורמט, ובכלל על ריאליטי, אני חושבת שזה אחלה דבר, שזה כיף גדול”.

איך היה לעבוד עם ארז טל?

“מדהים. הוא אדם נטול אגו ונטול מניירות. הוא מפרגן מאוד, נותן לי את המקום שלי. הרגשתי נוח לשאול אותו כל דבר. לא ידעתי כלום והוא תמיד השרה הרגשה נינוחה. אני משתדלת ללמוד ממנו בכל התחומים, לכתוב איתו, להבין את קו המחשבה שלו. זכיתי לעבוד עם מר טלוויזיה, אז אני מנצלת כל רגע. אני מתייעצת איתו גם על דברים שלא קשורים לתוכנית. הוא מין מנטור שלי”.

היו ביקורות שארז מקטין אותך.

“מה יש לאנשים לעשות? הם צריכים לכתוב משהו. אני לא מתייחסת לביקורות. אני די מרחמת על האנשים האלו”.

מבאס אותך שזה עבר לרשת?

“זה היה מבאס מבחינתי כי עשיתי שתי עונות ולא הרגשתי מיצוי כמו אנשים שעשו עשר עונות. אבל עשיתי שתי עונות של ‘האח הגדול’ בגיל 23. הרווחתי את הניסיון".

קורין גדעון, צילום: עידו לביא.

זוגיות בעולם זר

את הזוגיות הייחודית שהיא מנהלת חושפת קורין בפתיחות נדירה. המסע שלה כחילונית לעולמה החרדי של משפחת בעלה נחשף בסרט מיוחד שתיעד את החתונה.

“הדבר הראשון שהוא אמר לי היה: “נחשי כמה אחים יש לי?", הם בסך הכל 14 ילדים, וזה היה משפט פתיחה מצוין". כך הכירה גדעון את חילי סורוצקין, מי שיהפוך כעבור שנתיים לבעלה.


איך הוא הציע?

“באמסטרדם, ברחוב. בלי זיקוקים והפקות. ככה רציתי את זה, פשוט ואמיתי".

איך הם קיבלו אותך?

“אני מניחה שהיה להם קשה. אבל הם קיבלו אותי במאה אחוז, כבת משפחה לכל דבר".

איך היה בחתונה?

“היה מעולה. מושלם. לא ירדנו מהרחבה עד ארבע וחצי לפנות בוקר. אני אוהבת להיות במרכז, זו לא חוכמה שנהניתי".

ולמה בעצם עשיתם את הסרט שמתעד את החתונה?
“הייתה לי הרגשה שזה סיפור ששווה לספר אותו. על שני עולמות שמתחברים. אני הגעתי ממקום אנטי־חרדי והיום אני חצי חרדית אפשר להגיד. הרגשתי שזה סיפור מעניין ושחסרים סיפורים חיוביים על דתיים וחילונים".

ומה היו התגובות?

“מאה אחוז חיוביות. אנשים ראו אותי בפעם הראשונה, ממש הכנסתי אותם לחיים שלי, הכי חשוף שלי. אנשים התחברו למסר החיובי, לגישור על הפערים. כותבות לי המון נשים שמנהלות זוגיות עם גבר חרדי. היה שם משהו שהביא תקווה לאנשים".

נחשפת שם מאוד.

“זה היה מורכב בשבילי. הרגשתי שבקונטקסט של הסרט זה נכון. זה לא פשוט להכניס מצלמה לבית שלך. סמכתי על זה שמה שאנחנו עושים הוא דבר טוב, אולי זה נתן לי את הכוח להיחשף ככה".

איך מגשרים על הפער בין החילוניות למסורת?

“זה לא פשוט, ואני כל הזמן מגלה עוד דברים. הוא לא מכיר שירי ילדים או תוכניות שגדלתי עליהן, דברים שנראים לי בסיסיים. זה פער תרבותי באורחות החיים, להגיע למשפחה שלו ולשמור שבת זה לא משהו שחשבתי שיקרה. עכשיו אני דוסית לחלוטין, יש לי הגייה אשכנזית ואני יכולה לנהל שיחה עם בחור ישיבה. זה כמו ללמוד משהו חדש, בשבילי זה אתגר. בחברה החילונית אנחנו לא מספיק מכירים את המגזר הזה ומזלזלים. אני שמחה שזה פגש אותי בחיים".

ומה קורה כשאת מצטלמת בבגד ים? אין עם זה בעיה?

“איתו אין בעיה. לעולם לא אעשה משהו שיפגע בו, אבל הוא גם מעולם לא אמר לי לא לעשות משהו. בדיוק כמו שגם אני לא אומרת לו. והמשפחה שלו? יכול להיות שזה מפריע להם, אבל אני לא חושבת שזה מה שאמור להנחות אותי בבחירות שלי בחיים. אם אני מרגישה נוח להעלות תמונה בביקיני, אעלה. גם כשהנחיתי את מצעד הגאווה אבא שלו לא אהב את זה".

את שומרת שבת?

“הבית כשר. יש הפרדה של בשר חלב, שני סכו"מים, אני לא מבשלת בשבת ולא רואה טלוויזיה. אני לא שומרת שבת במאה אחוז, אבל עם הזמן אני רואה את עצמי הולכת לכיוון הזה. כי ההרגשה של זה נעימה, לא כי מישהו מבקש ממני או אומר לי. שבת נהייתה מנוחה. אני אוהבת את האווירה. אני מבשלת המון, ובבית יש רק לחם שאני אופה. חילי עוזר, שותף מלא”.

ומה את אוהבת לעשות?

“חוץ מלבשל ולאפות, אני אוהבת לקרוא, לראות טלוויזיה. אני אוהבת מאוד את ‘מחוברים’. אני שואלת את עצמי אם הייתי יכולה להשתתף בזה. מאז שעשיתי את הסרט, אני מרגישה שנהייתי יותר משוחררת. זה תלוי בכסף", היא פוסקת.