באפריל האחרון הסעירה דורין אטיאס את הרשתות החברתיות כשהצהירה בראיון כי אין שום שינוי בעולם האופנה המקומי גם לאחר שנטע ברזילי צעדה בבגד ים בשבוע האופנה. היא מתחה ביקורת חריפה על התעלול היחצ"ני וגם על הלוק של נטע, שמחד משדרת "תאהבי את הגוף שלך כמו שהוא" ומאידך עלתה למסלול חנוטה בשכבות של גרביונים כדי שהירכיים ייראו מוצקות, חטובות וחפות מצלוליט.
לא חלף זמן רב והרשתות שוב געשו בעקבות תמונה של בובת פלאס סייז שהציבו בחנות נייקי בלונדון, לצד בובות רזות וסטנדרטיות. ככלל תחום הפלאס סייז (מידות גדולות) עבר כל כך הרבה תהפוכות בשנים האחרונות; יותר בובות ראווה בגדלים שונים מוצגות בחנויות ברחבי העולם, דוגמניות כמו אשלי גרהאם וטרה לין קוטפות עוד ועוד קמפיינים וצועדות על מסלולי התצוגות. הפילוחים הכלכליים המפורסמים מצביעים על גדילה ניכרת ויציבה בהכנסות בכל מה שקשור למחלקות הלבשה לנשים במידות גדולות, שיעור גידול גדול בהרבה מכל קטגוריה אחרת, כולל מחלקת הלבשת נשים רגילה.
בואו נתחיל מהתחלה
"מידות גדולות" נחשבו לפני כ־15 שנים למידה 48 ומעלה. השינויים שחלו בעולם והשפיעו גם על תעשיית האופנה ויצרו שינוי מהותי. בעשור האחרון נוצרה מציאות שבה מידות גדולות נחשבות ממידה 42 ומעלה. מבחינה היסטורית זהו פלח שוק שלא זכה כל כך להתייחסות מבחינה קמעונאית מאז ומעולם, והיו לכך כמה סיבות: קמעונאים היו יוצרים אופטימיזציה של שטח פיזי ומלאי, מחשבים כמה מידות אפשר להכניס לחנות פיזית או לאחסן בזמן שמצמצים עלויות שטח וכמה מידות הכי משתלם להם לייצר בידיעה שמכל דגם צריכים להיות כמה צבעים שונים. בעולם שבו החנויות הפיזיות היו הפתרון היחיד להתחדש בבגדים, הקמעונאים ניסו לתת שירות ומענה לסטנדרט בלי להגדיל שטחי מסחר ומחסנים שעלותם רבה.
הניסיונות הכושלים
היו כמה ניסיונות כושלים בשנים האחרונות לייצר רשתות שיש להן טווח מידות גדול; עדיקה ניסו פעמיים ונכשלו וגם “איז אבאוט” מבית רמי לי. הבעיה המרכזית בתעשייה המקומית היא תפיסת פלח השוק; בעידן של רשתות חברתיות, טרנדים שמתחלפים בכל שעה וסטייל להמונים במחירים תחרותיים, מסתכלים קברניטי עולם האופנה והשיווק בארץ על נשים במידה +40 כעל שונות וחריגות, בעלות צרכים מיוחדים. ופה, גבירותי ורבותי - הטעות הגדולה שבמקום להניב להם רווח יוצרת הפסד.
בלי אוהלים וגטאות
גם יצירת ה"גטאות", כפי שמכונות החנויות למידות גדולות, מובילה את השוק להפסדים. חוסר ההבנה שאישה במידה 46 היא צרכנית של קוסמטיקה, טואלטיקה, בגדי ילדים, אקססוריז או כל דבר אחר שהיא יכולה לקנות כשהיא בחנות, מונע מהן את חוויית הקנייה שיש לנשים עד מידה 38־40 ברשתות הגדולות, יוצר למותג הפסד כלכלי גדול ומעביר אותן היישר לשופינג בחו"ל ולקניות באינטרנט. קמעונאי שלא חושב על סל קנייה רוחבי עבור לקוחה, ולא משנה מה מידת מכנסיה, לא יצליח להרים עסק משגשג.
***
בעוד מרבית החנויות בארה"ב ובאירופה מציעות את כל הדגמים עד מידה 50 על הסטנד ודוגמניות לא מרוטשות עם קפלים בבטן או צלוליט בירכיים מעטרות שלטי חוצות ענקיים בטיימס סקוור, במדינת ישראל אלו עדיין, גם בשנת 2019, תעלולים יחצ"ניים שמזכים מותגים בעוד כותרת ותו לא. רגע לפני ששוק האופנה הישראלי קורס לתוך עצמו ונעלם, הגיע הזמן שתחום המידות הגדולות יזכה למענה אופנתי, טרנדי ומשובח במחירים תחרותיים.
התרעות פיקוד העורף