"חגים יכולים להיות אירוע שמח, מפגש משפחתי מרגש ונעים, אבל הם גם עלולים לעורר מתח וחוסר נוחות, להציף קונפליקטים ולהפגיש אותנו עם דברים שקשה לנו איתם", אומרת ד"ר גלית לזר, מנהלת מכון “איזונים" לטיפול אישי, זוגי ומשפחתי.
 

רגע לפני שאנו נכנסים למרוץ המטורף של בישולים, קניית מתנות והתחבטות בשאלה הקבועה אצל מי עושים את החג, כדאי לעצור לרגע ולחשוב על כמה היבטים נוספים ונעימים פחות הקשורים בכך. “לפני החגים מגיעים אליי לא מעט רווקים ורווקות בגילים לא צעירים, שחשים מועקה", אומרת ד"ר לזר, “ידוע שחגים עלולים להיות קטליזטור לתחושות כמו דכדוך, מצוקה, אשמה ופגיעה בערך העצמי. בערב החג, למשל, רווקים יכולים לפעמים להרגיש שמבקרים אותם וחודרים לפרטיותם. כשהדודה שואלת: ‘נו, מה קורה? מה חדש?', הם עלולים לקבל תחושה שהם חריגים ולא שייכים, שהם לא חלק מהמולת הילדים סביב השולחן ושעליהם להצטדק. החגים מחדדים עוד יותר את חוויית הלבד".

איך מתמודדים עם זה?
"קודם כל, מובן שהתחושה הזאת אינה מאפיינת את כולם, אלא רק את אלו שמרגישים שההצלחה הזוגית שלהם היא כרטיס הכניסה, התנאי להיות אהובים, מוערכים ושייכים. מי שרואה ברווקותו איזשהו כישלון, עלול לחוות לפני החגים את התחושות הללו בעוצמה רבה יותר. לכן גם יש כאלו שמעדיפים להימנע מראש מהמפגשים המשפחתיים הללו ולנסוע לחו"ל. יש משפחות שיקבלו מאוד, יחבקו וייתנו תחושה שאת נהדרת מה שלא יהיה. לעומת זאת, יהיו משפחות שבהן תרגישי לא מחובקת. לכן, לפעמים, ייתכן שעדיף שמי שלא מרגיש נוח, שידאג לבלות את ערב החג עם חברים או יצטרף לחלק של המשפחה שאיתה הוא מרגיש נינוח. ואם במקרה שואלים אותך 'מה עם בן זוג?', תביני שזו המצוקה שלהם ולא שלך. תתעלמי ואל תעני. קודם כל את צריכה לקבל ולאהוב את עצמך, ואז פחות משנה מה ההיא אמרה ומה ההוא שאל".

 
ד"ר גלית לזר. צילום: הילה לזרד"ר גלית לזר. צילום: הילה לזר

ד"ר לזר מוסיפה ואומרת, "העובדה שבחג לא עובדים, שאין מסגרת ושנמצאים הרבה יחד בסופי שבוע ארוכים, יכולה לשמח, אבל גם להפגיש עם האין. החג יכול לעורר כאב ועצב על מה שהיה ונגמר. כמו קרוב משפחה אהוב שנפטר ומתגעגעים אליו. אבל הכי גרוע זה המפגש עם 'האין', כלומר עם מה שלא היה אף פעם. למשל, אם אף פעם לא היו לך קשרים טובים עם ההורים או האחים, החג יבליט זאת עוד יותר. לפני החגים אני גם פוגשת זוגות הורים מבוגרים שהילדים שלהם חיים בחו"ל, וזה מציף אצלם את הכאב והגעגוע".

גם לזוגות זה לא פיקניק

מתברר שעודף המשפחתיות, המאפיין את תקופת החגים, משפיע עלינו בדרכים מגוונות. לדברי ד"ר לזר, בקרב זוגות החווים משבר, הבעייתיות מתחדדת בתקופה זו. "עכשיו אתם צריכים 'לדפוק הופעה' - להיות זה עם זה, לארח או להתארח, לעשות איזושהי הצגה - ובאמת אין לאן לברוח. חגים הם גם זרז לקשיים זוגיים שטואטאו מתחת לשטיח, שלא דוברו, ופתאום עכשיו הם מתפרצים. גם משפחתיות יתר יכולה להכביד מאוד, לחנוק ולתת הרגשה חודרנית. אין ספייס, אין רגע לעצמנו. יש יותר מדי מפגשים עם דודות, עם החותנת, עם הצד שלי, שלך, שלנו".

איך עוברים את זה בשלום?
"קודם כל, לחלוקת מטלות יש תפקיד חשוב מאוד בהורדת מפלס הלחץ. שכל אחד יביא משהו לשולחן החג. אל תעמיסו הכל על אדם אחד. כמו כן, לפני חג, חשוב לדבר על נושא כמו מתנות, ולהגיע להסכמה - כלומר כמה כסף משקיעים ומי מכם יכול להגיע לחנויות ולקנות אותן. המתנות הופכות פעמים רבות לנושא רציני ולמושא לחישובים ולחשבונות של מי הביא מה למי. זה מכניס מתח רב ויוצר תחרות, ולפעמים גם אכזבה. מתנות הן הוצאה כספית נכבדה, בעת שגם כך ההוצאות בחגים גדלות מאוד. כדאי להחליט מראש שמביאים פרחים או משהו צנוע".
 
אחת העצות החשובות של ד"ר לזר היא להקפיד על מינונים נכונים של המפגשים המשפחתיים. "לא חייבים לציין כל חג עם המשפחה המורחבת", היא חורצת, "אפשר את אחד החגים לחגוג רק עם המשפחה הגרעינית ולהשאיר לעצמך קצת מרחב. זו גם יכולה להיות הזדמנות נהדרת למגע רגשי יותר בין בני המשפחה הגרעינית. זאת אומרת, לדבר, להתעניין, לשאול: 'מה הייתם רוצים לאחל לעצמכם לשנה הבאה, מה הייתם רוצים שיקרה?'". 

מריאנה אורבך. צילום: יובל אורבךמריאנה אורבך. צילום: יובל אורבך

עוברים את החגים בלי משקל עודף

רגע לפני שהתיישבתם מחויכים סביב שולחן החג, כדאי להתייחס גם לסוגיית האוכל. "חגי תשרי מוסיפים לנו שניים־שלושה ק"ג בממוצע. גם אל תשכחו שהחגים מגיעים לאחר חופשת הקיץ, ויחד הם ממש לא שילוב מנצח", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז דן, פתח תקווה. "הדבר הנכון ביותר הוא לקבוע לעצמך כלל לפני ארוחות החג. אני למשל מחליטה שאיני אוכלת שום דבר סטנדרטי בארוחות הללו, אלא רק דברים מיוחדים. חבל לבזבז מקום בצלחת על משהו שיש אותו על בסיס יומי, כמו תוספת שמכינים גם בכל יום רגיל. אני מתמקדת בדרך כלל בדברים הייחודיים לחג. זו כבר התחלה של חיסכון בכמויות ובקלוריות".

מה עוד את ממליצה לעשות?
"כשאני מתארחת אצל אמא, חמות, משפחה קרובה, אני בדרך כלל משתדלת לבוא עם כמה קופסאות חד־פעמיות מהבית. זוהי עצה לטובת אלו שלא רוצים לאכול יותר מדי באותו ערב. למשל, אם יש שלוש עוגות ואכלת פרוסה רק מאחת מהן ואת לא רוצה להפסיד את השתיים האחרות, את יכולה לקחת לעצמך טייק־אוויי פרוסה משתי העוגות האחרות. גם את האורחים שלי אני מציידת בקופסאות כאלו בתום הארוחה. כך את לא חייבת לטעום הכל באותו מעמד. 

כמו כן, אני משתדלת להשקיע בעיצוב ובהרכב של כל מנה שאני מכינה ולהכין פחות מנות. גם זה מפחית את כמות האוכל שאוכלים. פחות מנות, פחות פיתויים. נוסף לכך, אם יש אדם שעושה דיאטה, הוא יכול להגביל את עצמו מראש לשלושה או לארבעה דברים שהוא הכי אוהב ולקינוח קטן. הקינוח לאו דווקא צריך להיות דיאטטי, אבל, כאמור, אין צורך לטעום את כל העוגות בבת אחת". 

אורבך מדגישה שאין צורך לחשוב על הדיאטה בערב החג, אלא "על מה שהכי טעים לכם, וכמובן להשתדל לצרוך זאת בכמות שפויה. ועוד דבר חשוב, זכרו שהמשקאות המתוקים לא באמת ממתיקים את החג. מומלץ להחליפם בקנקן עם לימונים, עלי נענע או לואיזה. אפשר לסיים את החגים ללא עודף משקל, זה רק עניין של תכנון. חשוב לנצל את ימי החופש להליכה ולפעילות ספורטיבית".

מה עושים אם העלינו כמה קילוגרמים?

"הגוף שלנו לא אוהב שינויים. אם עליתם קילו בחג, הגוף יחזור לעצמו בזמן קצר יחסית. אל תחשבו על דיאטה של אחרי החגים. פשוט חזרו להרגלים שלכם, לארוחות מאוזנות ולפעילות ספורטיבית".