בני הבכור יחגוג בקרוב את יום הולדתו השישי, ועתיד לעלות לכיתה א', אבל אני תוהה אם כדאי להשאיר אותו בגן שנה נוספת. הפסיכולוגית של הגן המליצה לי לעשות זאת כיוון שהוא חווה מעבר דירה והחלפת גן באמצע השנה. מה דעתך?
"כשאנחנו מתלבטים אם להעלות ילד לכיתה א' או להשאיר אותו שנה נוספת בגן אנחנו צריכים לבדוק כמה דברים. בראש ובראשונה, לבדוק איזה אוצר מילים יש לילד. הוא צריך שיהיה לו אוצר מילים טוב. אסור גם לשכוח את העובדה שהוא צריך קואורדינציה, קשר עין־יד וחגורת שרירים חזקה בכתפיים כדי להחזיק את העיפרון טוב. הילד זקוק גם לכישורים חברתיים כאלה ואחרים, לרמה מסוימת של קשב ואינטליגנציה. צריך שידע לנתח מצבים. למשל, כשמראים לו תמונה של ילד עצוב ושואלים אותו מה הוא רואה, הוא אומר שהוא רואה ילד עצוב כי אמא לא באה לקחת אותו, או ילד עצוב כי הוא מתגעגע לאבא שלו. לילד יש עוד חצי שנה עד שהוא יעלה לכיתה א', ובגיל הזה חצי שנה היא מספיק זמן כדי למצוא אשת מקצוע נכונה שתוכל לעבוד איתו על מה שנראה לנו חסר. אם הייתה לו שנה קשה, מה את מצפה ממנו? ובואי לא נשכח שהייתה לו לפני זה את הקורונה. לכן צריך לבוא ולראות איך מחזקים אותו. להשאיר ילד בגילו שנה נוספת בגן זה אומר לקחת בחשבון שזה יכול לשעמם אותו, ואם הוא ישתעמם, איך הוא יתנהג אחר כך? אילו התנהגויות הוא יפתח וייקח איתו לכיתה א'? אם את מתלבטת, ולא בטוחה שאת שלמה עם חוות הדעת של הפסיכולוגית בגן, כדאי שתפני לקבל חוות דעת נוספת. לתפיסתי, כל עוד הילד מסוגל לעשות את כל הדברים שציינתי בהתחלה, אין מניעה מלתת לו להתקדם לבית הספר - לא משאירים ילד בגן רק בגלל שנה קשה".
אני אמא לילדה בת 8 שנוטה למצוץ אצבע בכל הזדמנות. לפני כמה שבועות עשיתי איתה הסכם: בכל יום שבו היא לא מוצצת אצבע אני שמה לה בחיסכון חמישה שקלים. היא באמת הצליחה לצמצם את מציצות האצבע, אבל לא להיגמל לגמרי. איך אוכל לעזור לה להיגמל?
"מציצת אצבע היא פעולה נורא אוטומטית, היא לא יושבת על הקוגניציה. לכן היא לא שמה לב כשהיא מוצצת אצבע. אני מבקשת שתהיי שבעת רצון ממה שהיא עושה, היא מתאמצת ומשתדלת לשבור את ההרגל הזה, אז בואי לא נחמיר איתה. תהיי שבעת רצון מההתקדמות שלה עד עכשיו, ותמשיכי - כל יום שהיא לא מוצצת בו אצבע, תני לה את החמישה שקלים שהבטחת לה - הסידור הזה עובד. אני מאמינה שעוד חודש המצב ילך וישתפר".
בני בן ה־3 מגיע למיטה שלנו כל לילה, ואנחנו מתקשים להחזיר אותו לחדרו. הדבר מפריע לרצף השינה שלנו, ואנחנו מתעוררים בבוקר מותשים. איך להחזיר לעצמנו את איכות החיים?
"השאלה אם לישון עם הילד או לא תלויה בגישה. יש תרבויות שבהן זה דבר לגיטימי, ויש כאלה שמקבלות את זה פחות בהבנה. ככה או ככה הילד מעיר את עצמו כדי לגשת למיטה שלכם, וכדי לשנות את הדפוס המדובר יש לעבוד בצורה הדרגתית ונכונה. קודם כל, אני רוצה שהילד יפסיק להתעורר בלילה, ולכן חשוב שאחד משניכם יישן איתו בחדרו. כמובן שלא לישון במיטה שלו או במיטת חבר, אלא על מזרן בצד החדר. אם הילד מתעורר ורוצה לישון צמוד אליכם, חשוב להחזיר אותו למיטתו ולהגיד לו שאתם שם, ושאתם שומרים עליו, אבל הוא צריך לישון במיטה. אחרי שבוע שבו הילד לא מתעורר בלילה, יש סיכוי שהוא יפסיק להתעורר. זאת מתוך הבנה שהחלה להבשיל בו שאתם שם, ושאין לו סיבה לקום. כמובן שתמשיכו לישון בחדר עוד שבוע כדי לעגן את זה חזק יותר אצל הילד. אם אחרי שבוע נוסף הוא לא מתעורר, תחזרו לישון במיטה הזוגית".