"כשאנחנו מתלבטים אם להעלות ילד לכיתה א' או להשאיר אותו שנה נוספת בגן אנחנו צריכים לבדוק כמה דברים. בראש ובראשונה, לבדוק איזה אוצר מילים יש לילד. הוא צריך שיהיה לו אוצר מילים טוב. אסור גם לשכוח את העובדה שהוא צריך קואורדינציה, קשר עין־יד וחגורת שרירים חזקה בכתפיים כדי להחזיק את העיפרון טוב. הילד זקוק גם לכישורים חברתיים כאלה ואחרים, לרמה מסוימת של קשב ואינטליגנציה. צריך שידע לנתח מצבים. למשל, כשמראים לו תמונה של ילד עצוב ושואלים אותו מה הוא רואה, הוא אומר שהוא רואה ילד עצוב כי אמא לא באה לקחת אותו, או ילד עצוב כי הוא מתגעגע לאבא שלו. לילד יש עוד חצי שנה עד שהוא יעלה לכיתה א', ובגיל הזה חצי שנה היא מספיק זמן כדי למצוא אשת מקצוע נכונה שתוכל לעבוד איתו על מה שנראה לנו חסר. אם הייתה לו שנה קשה, מה את מצפה ממנו? ובואי לא נשכח שהייתה לו לפני זה את הקורונה. לכן צריך לבוא ולראות איך מחזקים אותו. להשאיר ילד בגילו שנה נוספת בגן זה אומר לקחת בחשבון שזה יכול לשעמם אותו, ואם הוא ישתעמם, איך הוא יתנהג אחר כך? אילו התנהגויות הוא יפתח וייקח איתו לכיתה א'? אם את מתלבטת, ולא בטוחה שאת שלמה עם חוות הדעת של הפסיכולוגית בגן, כדאי שתפני לקבל חוות דעת נוספת. לתפיסתי, כל עוד הילד מסוגל לעשות את כל הדברים שציינתי בהתחלה, אין מניעה מלתת לו להתקדם לבית הספר - לא משאירים ילד בגן רק בגלל שנה קשה".