הייתי ממליצה להתחיל בשיחה בנושא עונג ומיניות. לברר מאיזה בית היא מגיעה. לברר האם בבית שלה שוחחו על מין ומיניות באופן פתוח וחיובי. תן לה לשתף אותך. תקשיב. נסה להבין מהיכן מגיע הקושי. לנשים רבות לא ניתנה בבית הלגיטמציה להיות מינית. תשאל אותה איך ראו אותה הוריה כיצור מיני, האם היו הערות על לבוש? האם התעניינו בה כשהיה לה חבר? האם שוחחו איתה על קיום יחסי מין בצורה אוהבת? וזהו. רק תדברו. תקשיב לה. השיחה הזו ממש לא הולכת להסתיים בסקס סוער. תן לה לפתוח את הלב, לבטוח ולסמוך עליך. תן לה לשהות בתוך התשובות שלה, אולי יצוף עצב. ממליצה לך לייצר קרבה ריגשית ביניכם דרך הנושא. שתף אותה איך היה אצלכם בבית, איך קרתה ההתפתחות המינית שלך, איך והאם ההורים שלך שוחחו איתך על מיניות. ספר לה על הדרך שאתה עשית. המון זוגות מעולם לא שוחחו על הנושאים האלה בתקשורת פתוחה. אף פעם לא מאוחר.
שנית, נשים רבות לא מחברות מיניות לעונג (סיפוק עצמי). הן חוות מין כמשהו ש"צריך" לעשות בשביל הגבר. זה קורה לעתים בעקבות תיבנות חברתי. נשים "נותנות" וגבר "מקבל". צריך לברר עם בת זוגך האם היא מבינה את זה שגם היא יכולה ליהנות ממין. שמין הוא לא אקט מגעיל (הקושי שלה שתרד לה), אלה חיבור מקרב. תתעניין האם היא חווה אורגזמות ועונג ממעשה האהבה. האם היא נוכחת בו או בורחת למחשבות ומחכה שתגמור ו"תעזוב אותה" לנפשה. אם התשובות הן "היא לא ממש נהנת" ו"לא, היא לא גומרת" - אני ממליצה לה על תהליך אישי שהיא תעבור עם עצמה כדי להסכים לחוות יותר עונג בחייה, ללמוד לחוות אורגזמות וליהנות ממין.
התרעות פיקוד העורף