“עצם זה שניתן לכל ילד חדר, זה לא ערובה לכך שהוא לא ידע להסתדר עם אחרים. כמו כל דבר, אנחנו תמיד צריכים לבדוק ולשקול רווחים ומחירים. יש הורים שמבחינה ערכית ברור להם שהילדים יגורו באותו החדר, כי זה מחזק את נושא האחים. ההורים הללו סגורים על עצמם, למרות שהילדים יכולים לבקש. יש הורים שאומרים שהם מוכנים לבדוק את האפשרות לחדרים נפרדים, ואז השאלה היא מה הילדים מרוויחים, מה אנחנו ההורים נרוויח, ומהם המחירים. אני באופן אישי חושבת שהילדים צריכים לגור באותו החדר, ושאם יש חדר נוסף בבית - שהוא יהיה חדר עבודה או חדר משחקים. בגיל מסוים, אם מדובר בבן ובת, ניתן לשקול להפריד את הילדים לשני חדרים. אבל אם מדובר בשני אחים, אני לא רואה שום סיבה להפריד בין החדרים. אישית, אני גם לא מסכימה למפתחות בחדרים של הילדים. חדר זה לא אי בתוך הבית. ילדים צריכים להכיר את המילה פרטיות, ולהבין שאם הדלת סגורה – דופקים”.
“תסבירי לה את המשמעות, לא רק שאת לא מרשה לבת שלך לשלוח את החומר לחברה, תבהירי לה מה עומד מאחורי זה. תני לזה את המשמעות, תסבירי למה את עושה את זה. בסיכומו של דבר, הילדות לומדות מניסיון. אני מבינה שאת שומרת על כבודה של הילדה, אך הילדה תלמד כשהיא תיפגע. זה צריך לקרות מהחיים, כך לומדים. גם בבית הספר יהיו הרבה מצבים שבהם היא כן תתנהג כך, עד שתלמד”.
“משהו בהתבגרות של הבת שלך גרם לה להבין שכסף מאפשר לה סוג של עצמאות. זה מעניין אותה ומושך אותה, ולכן היא חושבת כל הזמן איך להשיג כסף. פה, לדעתי, אנחנו צריכים להתערב, ולהבהיר ששירותים שעושים בעבור בני הבית או בתוך הבית בשום אופן לא יהיו בתשלום. הייתי מחדדת את הנושא ואומרת לה שמהאחים שלה היא לא תבקש כסף. אפשר לחשוב עם בתך איך היא יכולה להרוויח כסף, אך לא מטוב לבה ומעזרה לחברות. כסף מרוויחים מעבודה, לא מניצול אחים וחברים. בתך חכמה וקצת יותר בוגרת מהילדות האחרות בכיתה, זה לא דבר רע כשלעצמו לרצות כסף. בואי נלמד אותה להרוויח כסף, עבור מה מרוויחים כסף. בואי נעבוד על זה. בואי נייצר מצב שלבתך יש כסף. שתקבל עשרה שקלים לשעה כדי לעזור לשכנה. זו עבודה. הדברים האחרים יושבים על הסתכלות ערכית. כסף יש בעקבות עבודה, יצירתיות, השקעה, לא על ידי ניצול צרכים של אנשים אחרים. זאת ההבחנה שאת צריכה לעשות לדעתי. לסחוב תיק לילדה בכיתה זו לא עבודה”.
התרעות פיקוד העורף