החיסרון של גבינות מלוחות: הגבינות המלוחות מכילות יותר חלבון ויותר סידן מגבינות לבנות רגילות, אבל החיסרון הרציני הוא כמובן שיש בהן פי 3 עד פי 6 מלח. אז מצד אחד, כשמשלבים את הגבינות האלו בפשטידות ומאפים, אין צורך בתוספת של עוד מלח כך שהכמות הסופית יכולה להתאזן, אבל מצד שני, בקובייה של בולגרית שמוסיפים לסלט או ליד אבטיח – יש לפעמים כמעט כפית מלח שלמה, וזה המון.
יש גבינות בולגריות וצפתיות מעודנות שיש בהן חצי מכמות המלח שיש באחרות, והן כמובן העדיפות, וגם אלו בהן פחות שומן וקלוריות. צריך לקרוא את טבלת הערכים התזונתיים ולחפש כמה נתרן יש במוצר, וזה אומר כמה מלח יש. אם יש ב-100 גרם גבינה -1200 מ"ג נתרן - זה שווה ל-1/2 כפית מלח. ו-100 גרם גבינה בולגרית זה בדיוק הכמות שמקבלים בסלט במסעדה.
הגיע הזמן לעשות קצת סדר בנושא הגבינות הצהובות, ולדבר על רשימת הרכיבים שלהן וגם על היתרונות לעומת החסרונות.
מלח: כדאי לדעת שבשלוש פרוסות של גבינה צהובה יחד - יש פחות מרבע כפית מלח.
כולסטרול: פרוסת גבינה צהובה עתירת שומן מכילה פחות מ-30 מ"ג כולסטרול, רק להשוואה – בביצה אחת יש 200 עד 300 מ"ג, כלומר פי עשרה.
שומן: צריך להסתכל על כמות השומן, הכולסטרול והמלח בתפריט שאוכלים במשך היום כולו ולאו דווקא על מוצר מסוים שממילא אוכלים פרוסה של כמה גרמים בלבד.
לייט: לכל אלו שטוענים שגבינו צהובות "זה פלסטיק", כדאי לקרוא על האריזה: ברוב הגבינות הצהובות, בכל אחוזי השומן, יש רשימת רכיבים דומה מאוד.
אין יתרון בריאותי בעיני לגבינה צהובה לייט, אבל גם אין לעתירת שומן. מה שאני בוחרת זה את כל הגבינות הצהובות שרשום עליהן במפורש ללא חומר משמר. יש כאלו ישראליות, יש הרבה כאלו שמיובאות מחו"ל ואז זה לא רשום במפורש צריך לבדוק את רשימת הרכיבים על האריזה.