אני אם חד־הורית לילד בן 15, שמאז ומתמיד סבל מבעיות חברתיות. הוא התקשה מאוד ליזום קשרים עם אנשים, ולאחרונה החל להסתגר בחדרו מיד עם חזרתו מבית הספר. כיצד אוכל לסייע לו להיפתח חברתית לאנשים?
“כאב לשלושה ילדים, אני יכול להגיד שמדובר בהתנהגות מאוד טבעית לדור הזה. זה שהוא סגור בחדר מהרגע שהוא חוזר הביתה לא בהכרח אומר שהוא מנותק מהעולם; מאוד יכול להיות שהוא פשוט מחובר אליו בדרך אחרת. אם פעם, בדור שלנו, ילדים היו יורדים למטה לשחק בחצר, היום החצר שלהם היא משחקי המחשב והרשתות החברתיות. לכן, רבים מהם מסתגרים בחדר עם שובם מהמסגרת החינוכית פשוט כי יש להם שם עולם שלם. הם בנויים אחרת מאיתנו. אם את רואה שהוא בכלל לא מצליח לייצר קשרים חברתיים משמעותיים, המלצתי היא לפנות לאיש מקצוע שיוכל להעניק לכם הכוונה ולסייע לך להחליט על דרכי פעולה. מנגד, חשוב לי להציף מולך את העובדה שהפסיכולוגיה עסוקה ברוב המקרים באבחונים לשם אבחונים, ואילו אנשים כמותי מתבוננים על תוצאות אבחונים לשם שימוש בהם. אם הלכת לאבחון והתברר שהילד לא מרגיש חסרים חברתיים, זה מייצר נכות, כי כשאנחנו נמצאים בחוסר יש בידינו את האפשרות לייצר פתרונות ולא להישאר במקום. התפקיד שלך כאמא שלו הוא להיות סוכנת החִברות שלו - את הולכת לעבוד בלסייע לו ליצור אפשרויות חברתיות חדשות".
"בכל שכבה אפשר למצוא לפחות ארבעה ילדים בעלי יכולת חברתית גבוהה, מדריכים בתנועת נוער, בעלי רוח התנדבות, או לחלופין ילדים שנמצאים בסיטואציה דומה לשלכם, והתפקיד שלך יהיה להיות אקטיבית מספיק כדי ליצור את החיבורים האלה למען הבן שלך. חשוב לי להדגיש שאת לא צריכה להתערב, אלא רק לייצר הזדמנויות - להזמין ילד אחד אליכם הביתה לכמה שעות, או לשלוח את הילד שלך לחבר אחר מהכיתה. עוד רעיון הוא לקבוע שפעם בשבוע אתם הולכים יחד לקניון, ואז את קובעת עם עוד אמא לארוחת ערב משותפת של ארבעתכם, אומרת לו שאת רוצה לדבר עם האם ושולחת את שניהם לסיבוב בקניון. תראי שבסופו של דבר הילד שלך יגיב להזדמנויות שתייצרי לו בצורה הכי טובה שיש. החיבורים יתרחשו, זו רק שאלה של זמן ויוזמה שלך. מעבר לזה, אני חושב שכדאי לך להעניק לו כמה פגישות עם מאמן אישי, ובכך ליצור תקשורת נוספת עבור הילד. חשוב שהסיבה לא תהיה חוסר, זאת אומרת שהילד לא צריך להרגיש שהוא מגיע לפגישות אימון כי חסר לו משהו, אלא מתוך רצון להנגיש עבורו את הנושא החברתי ולהעצים אותו".
לפני כשנתיים חברתי לשתי נשים, ויחד פתחנו עסק המעניק שירותי סדר וניקיון. להפתעתנו הרבה אנחנו מוצפות בעבודה, העסק משגשג, ויש רשימות המתנה ארוכות של לקוחות שרק מחכים שנגיע אליהם. לצערי לא מצאנו אנשים נוספים שיעבדו בעסק, אנחנו לא מפתחות את עצמנו ומשקיעות כל היום בעבודה בעסק ולא בפיתוח שלו. מה עלינו לעשות?
"כשפותחים עסק חדש, חשוב לבנות את היסודות בצורה מסודרת, ליצור תוכנית עסקית ולמנף את יכולות המייסדים למען הגדלת העסק. במקום לחשוב כיצד אתן שורדות כל יום מחדש, חשבו כיצד אתן מגדילות את העסק. למצוא עובדים רציניים שיסכימו לעבוד בשכר שעתי זו פעולה מורכבת, ודרושה לכם מערכת גיוס מפותחת מאוד כדי להצליח להרים פרויקט כזה. המלצתי לכן היא לאתר אנשים שיסכימו לעבוד בחצי משרה - חפשו עובדים שירוויחו שכר של כ־2,500 שקלים עם אפשרות להתפתח, הגדירו להם את תחום העבודה בצורה מסודרת, וכך תראו תוצאות. אם משפחה משלמת לכן על עבודה כ־800 שקלים, ואתן יודעות שכ־30 משפחות ממתינות לשירות שלכן בחודש, את יכולה לעשות את החישוב - 24 אלף שקלים - ולחלק את השכר בין מספר העובדים שחסרים לך. כשיהיה לך פדיון של כ־30% הכנסה עודפת מכל עובד, תוכלי להיות עסוקה בגיוס בלבד".