זה מספר שנים מבינים באגף התזונה של משרד הבריאות שמשהו “לא עובד". מצד אחד, המודעות לתזונה נכונה גוברת, רבים עסוקים במה שהם אוכלים, בכמה שהם אוכלים, מוטרדים מתזונת הילדים במסגרות החינוכיות ובכלל. מצד שני, תופעת עודף המשקל וההשמנה במגמת עלייה, שלא לומר צוברת תאוצה. שכיחות המחלות הכרוניות הקשורות להשמנה כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם בעלייה אף היא.
 

אחת הדרכים להתמודד עם התזונה הלקויה היא תיוג המזון בצורה כזו שתאפשר לצרכנים לעשות בחירות טובות ומושכלות יותר בזמן עריכת קניות. אם מתבוננים באריזה של מזון כלשהו, אפשר למצוא עליה מידע רב, חלקו ברור, חלקו לא מובן, חלקו מבלבל, והאתגר לבחור במוצר בעל הפרופיל התזונתי הגבוה ביותר הוא גדול. זאת, בנוסף לשיקולים אחרים כמו טעם, מחיר ומיתוג. ויש שעל גבי אריזת המזון נמצא הצהרה שיווקית אחת או יותר שלעתים אינן בהלימה עם הפרופיל התזונתי של המוצר. תופעה זו עלולה להטעות את הצרכנים.

אדום אאוט, ירוק אין: ייתכן שראיתם מוצרי מזון על המדפים עם מדבקות אדומות בחזית האריזה. בשלב זה יש שלוש כאלה המסמנות מוצרי מזון שאינם עומדים בסף הקריטריונים המתייחסים לסוכר, לנתרן ולשומן רווי. יש מוצרים עם אחת מהמדבקות, יש עם שתיים ויש מוצרים עם כל שלוש המדבקות. רשמית, החל מינואר 2020 חברות המזון מחויבות בסימון מדבקות אדומות על גבי המוצרים על פי הקריטריונים שקבעה ועדה מקצועית של משרד הבריאות.

בעיית הסוכר: הקשר בין צריכה של סוכר ופגיעה בבריאות - סוכרת, מחלות לב וכלי דם - ידוע זה שנים ונסמך על עבודות מחקר רבות. זאת ועוד, מחקרים מעידים כי לצריכה גבוהה וקבועה של סוכר יש השפעה על המוח, שמתבטאת בתשוקה למתוק שאף יכולה להתגבר עם הזמן ולהוביל לאכילה התקפית. זהו למעשה “מעגל קסמים", שבו צריכה קבועה של סוכר גורמת לתאי המוח לעלות במינונים, וללא אספקה של סוכר יכולות להופיע תופעות לא רצויות כמו עצבנות, חרדה ואכילה אימפולסיבית. מנגנון שמזכיר התמכרות.

היכן נמצא הסוכר? במוצרים מתוקים כמו עוגות, עוגיות, שוקולד, גלידות, ריבות, דגני בוקר, ממתקים ומשקאות קלים (כשבע כפיות סוכר בפחית שתייה) אלה מכילים כמויות גדולות של סוכר. יש מוצרים שבהם הסוכר מסתתר ופחות מודעים לנוכחותו למשל במוצרי חלב, במשקאות אלכוהוליים, ועוד פחות ידוע שסוכר נמצא גם במזונות שאינם מתוקים כמו קטשופ, רטבים לסלט או לתיבול בשר (חלקם פיקנטיים), ירקות כבושים (מלפפונים, כרוב) וסלטים מוכנים.

החוק החדש מתייחס לכמות הסוכר גם בגב האריזה, עם חובת סימון סך הסוכרים במזון ובנוסף מספר כפיות הסוכר, על מנת להמחיש את הכמות.

נתרן (סודיום): המלח שנמצא במטבח הביתי ומשמש גם את חברות המזון הוא תרכובת של נתרן עם כלור. הנתרן הכרחי למאזן הנוזלים בגוף, חיוני למערכת העצבים, למערכת השרירים ועוד. בכפית מלח שולחני כ־2.5 גרם נתרן, בדומה לכמות הצריכה היומית המומלצת, רובנו צורכים יותר ואפילו הרבה יותר - 10 גרם בממוצע ביום. מקור הנתרן בתפריט הוא בעיקר מצריכה של מזונות מעובדים, ביניהם גם מוצרים מתוקים שמכילים מלח, ולא מהוספת מלח בבית (כ־15%) בעת הבישול או בתיבול מהמלחייה בזמן הארוחה. מקורות נוספים לנתרן הם בשר ועוף שעוברים הכשרה, ומכילים יותר נתרן מהמקבילים שלא עברו הכשרה.

שומן רווי: ישנם סוגים שונים של שומן. ערך השומן במדבקה האדומה מתייחס לכמות השומן הרווי. השוני בסוגי השומנים מוגדר גם על פי התפלגות בין חומצות השומן: חומצות שומן בלתי רוויות, הנחשבות כמיטיבות עם הבריאות, בהשוואה לחומצות שומן רוויות, הנחשבות כמזיקות. נמצא במחקרים כי צריכה גבוהה של שומן רווי מקושרת ליצירת רובד שומני בכלי הדם ומעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כאשר אחוז השומן הרווי עולה על 2% מסך השומן הכללי במוצר, חלה על היצרנים חובה רגולטורית לציין את ערכו בטבלה התזונתית המופיעה בגב האריזה. 
 

לרשות חברות המזון הזכות להוסיף מדבקות ירוקות - בשלב זה באופן וולונטרי - שיעמדו בקריטריונים המותאמים לכל קבוצת מזון בנפרד. מדבקה ירוקה מעידה על מזון המומלץ לשילוב בתפריט הן בפרופיל התזונתי שלו וגם ברמת העיבוד שלו. מוצרי מזון עם מדבקה ירוקה הם לרוב מזונות גולמיים, כמו חלב, יוגורטים, גבינות, טופו, משקאות סויה, שמנים צמחיים מסוימים, זרעים ואגוזים, דגנים, קטניות, טחינה, סלט טחינה, דגים, ביצים, עופות, פירות וירקות.

ומה דעתנו? ככלל, אנחנו לא מאמינות בהגדרה של מוצר מזון כאסור או מותר. מותר ורצוי ליהנות ממגוון רחב של מוצרים. השאלה היא מהי תדירות הצריכה (יומיומית, שבועית או חודשית), מהן הכמויות ומהן הנסיבות (בזמן טיול, בחגיגה או בארוחה שגרתית בבית).
 

ההתייחסות לאוכל כאל משהו מוקצה - אדום - מעוררת בנו חוסר נוחות. אך לצד זה, ודאי שאיננו מתעלמות מהצורך להתערב ולשנות את הרגלי הצריכה של הישראלים. ייתכן שעבור חלק מהאנשים הסימון האדום יהיה זה שיסייע להוציא מסל הקניות מזונות מעובדים, חסרי ערך תזונתי, ומוצרים עם המדבקה הירוקה יעודדו שילוב מוצרים נוספים.
 

עוד חשוב לדעת כי בכל כלל יש יוצא מן הכלל ועדיין יש להפעיל שיקול דעת. טחינה, לדוגמה, היא מוצר שעליו תהיה מדבקה אדומה בגלל תכולת השומן הרווי, אנחנו ממליצות עליה בלב שקט. ולהפך, יהיו מוצרים כמו חטיפים, שעליהם לא יהיו מדבקות אדומות אך אין זה מעיד על כך שהם מומלצים לצריכה.

ביחס לחברות המזון אנחנו מקוות כי עצם הצבת הרף והסימון במדבקות ירתמו אותן להפחתת נתרן, סוכר ושומן רווי במוצריהן.