בני בן השנתיים לא מוכן לצחצח שיניים בבוקר. ניסיתי להסביר לו את החשיבות של הפעולה הזו, אבל זה לא עזר. איך אוכל להעביר לו את המסר מבלי להיכנס למלחמות?
 
“ילדים לא לומדים מהסברים, הם לומדים ממעשים. זה נכון שצריך להסביר להם כדי שישמעו מה עומד לקרות להם, אבל ההסבר לא צריך לחזור על עצמו שוב ושוב; פעם אחת מספיקה. כשאומרים לילדים שמשהו לא בריא או מסוכן, הם לא יודעים להכיל ולהבין את המשמעות של זה. אנחנו באים אליהם עם הניסיון המבוגר שלנו ומצפים שהם ישתפו פעולה. הם לא. כולנו היינו רוצים שהילדים שלנו ישתפו איתנו פעולה בדרכי נועם, אבל לצערי זה לא תמיד קורה. זה מעולה שאת לא רוצה להיכנס למלחמות עם הילד שלך, אבל זכרי שרוב הילדים של היום לא משתפים פעולה עם ההורים כי הם ערים לתחושת הערך שלהם והמסוגלות שלהם. לצורך העניין, הבן שלך לוקח את הזמן בבוקר כי הוא הבין שרק אם הוא יתעכב בצחצוח השיניים הוא יזכה לתשומת הלב שלך.

תנהלי איתו שיחה אחרונה בנושא, ותסבירי לו שאת תהיי חייבת לשמור לו על השיניים, ואם הוא לא יצחצח אותן, לא תוכלי לתת לו לאכול את כל הממתקים שהוא אוהב. לאחר מכן תני לו את מברשת השיניים וצחצחי איתו יחד. בבוקר שלאחר מכן, אם הוא יחליט שהוא לא רוצה לעשות זאת – אל תתני לו ממתקים. במקום כוס השוקו של הבוקר, תני לו כוס מים. זה יהיה יום של בלגן. הוא יזעם, יכעס וישתולל אך בסוף הוא יתרגל לצחצח שיניים. הוא ילך לגן, ואת לא מדברת על זה בגן, גם אם נותנים לו שם שלוש פיתות עם שוקולד.

הגן שלו מבחינתך זה יקום אחר. מהרגע שאספת אותו הוא ימשיך לבקש חטיפים אבל את לא תתני לו ותסבירי לו שזה מקלקל את השיניים. ההצלחה של העניין הזה תלויה רק בך. אם את תצליחי לעמוד בעצב, בתסכול, ובכעס שלו את רק תרוויחי. זכרי שיש לנו שליטה במצבים, לא בילד. אנחנו יכולים לייצר מצב שילמד את הילד שעדיף לו לצחצח שיניים, לסדר את החדר או כל פעולה אחרת. פעם היו עושים זאת באלימות, היום נדרשים לעבוד קצת יותר וליצור מצב שבו אין השפלה וכוחנות. מהניסיון שלי זה עובד”.


 

מה אומרים לילד בן חמש מתרומת זרע ששואל איפה אבא שלו?
 
“ילד שמגיע מתרומת זרע, פונדקאות או אימוץ, צריך לגדול עם המידע הזה מהיום שהוא נולד, בהתאמה לגילו כמובן. גם אם הוא עדיין לא מבין את המושגים. זה הנרטיב של החיים שלו. אין סיבה לשמור את זה בסוד, סוד זה רעל, ואצל ילדים במיוחד. אם הוא ממשיך לשאול, תגידי שבחרת את אבא שלו בבנק הזרע כי מאוד רצית שהוא יהיה הבן שלך. תסבירי לו שאת לא מכירה את אבא שלו, ושהמשפחה שלכם זו את, הוא וסבא וסבתא. זכרי שכשילד שואל איפה אבא שלו זה לא רק מתוך חסך, אלה גם מתוך סקרנות. ילדים צריכים לדעת את האמת תמיד, לא את כל האמת, אלא בהתאם לגיל”.
כשבתי בת השלוש נולדה היא ינקה עד גיל מאוחר, והייתה הרבה על הידיים. תמיד דאגתי לומר לה לאן אני הולכת בכדי שלא תיווצר אצלה חרדת נטישה. לצערי, נוצרה כרגע סוג של תלות: בכל פעם שהיא מתעוררת בלילה היא צורחת, ואנחנו נדרשים ללכת לישון במזרן לידה. כששואלים אותה מה מפריע לה היא אומרת שהיא שומעת רעשים. מה עלינו לעשות?
 
“אין טעם לשאול ילד למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג. ילדה חכמה תיתן לך תשובה שהיא חושבת שאת רוצה לשמוע. לתפיסתי, חשוב להחזיר לילדה שנת לילה רצופה, ולכן שימו לכם מזרן נוח יותר ליד המיטה שלה, ותישנו לידה. היא צריכה להתעורר ולראות שאתם נמצאים שם עד שהיא כבר לא תתעורר יותר. מעבר לזה תמיד אפשר להחזיר אותה לישון ליד המיטה שלכם, אם זה מקובל עליכם. במקרה הזה, רק כך היא תלמד להיות ברצף שינה שלם במהלך הלילה. אחר כך תעברו לשלב הבא ותרגילו אותה לישון לבדה”.