"שימי לב שאת לא מקניטה ולא מעליבה, את מדברת רק על המציאות ובלי הביקורת עליה. את יכולה להוסיף ולומר: ‘את עושה עבודה נהדרת. אני לא רוצה לסיים את היום בכעס ואני מעדיפה להתנשק ולהתחבק איתך’. אחרי שתגידי לה שאתן לא רבות על זה יותר ושאת מקווה שהיא תבוא בזמן, את יכולה גם להחליט שדלת האמבטיה נסגרת בשמונה וחצי או בכל שעה אחרת, כפי שהבהרת לה. זה לא יהיה פשוט והיא תבדוק את התגובה שלך ותמתח את הגבולות שלך. חשוב שלא תגיבי ובטח שלא תריבי. היא תמשיך למשוך זמן, זה יהיה עניין של ארבעה או חמישה ימים והם יהיו לא קלים. קחי אוויר. את אמורה לא לכעוס, וזה הקסם”.
‘שמיכי’ שדבוק לילד יכול גם להוריד את האנרגיות. אני בעד להתחיל את התהליך בשעות היום ולאפשר שימוש בשמיכת הילדות בשעות הלילה. כדי להקל את התהליך אפשר לשלב סיפור עם האנשה, ולומר לדוגמה משהו כמו: יכול להיות שה'שמיכי’ מאוד עצובה בזמן האחרון ואין לה אפשרות לנוח כי כל הזמן מושכים לה בקצוות ומחזיקים אותה. ואז לייצר מצב שה’שמיכי’ נשארת בבית, ורק בלילה פורשים אותה. ההורים צריכים להבין שאת, כגננת, יכולה לייצר את סיפור המסגרת והם יצטרכו לעמוד עליו בבית. לכן, הם חייבים לשתף פעולה ולהיות חזקים.
בבקרים יהיה להם קשה והם יצטרכו להתמודד עם הבכי של שתי בנות – החזק מבין ההורים צריך לעמוד על סירובם, ולהסביר כי אם ירצו את ה’שמיכי’ ללילה ההורה יצטרך לשמור עליה. ובלילה ה’שמיכי’ תבוא להרגיע את הבנות. כמובן שהם חייבים לסמוך על הבנות שלהן שתדענה להתמודד עם הפרידה”.
ברגע שמשנים את הניסוח מאלימות לתוקפנות, כבר דברים משתנים אצלנו בראש, ואלה גם משפיעים על המציאות. סביב נושא התוקפנות - אני מנחשת שכבר יש אצלכם בבית המון שיח ועיסוק. זה נקרא ‘רווח פסיכולוגי’: בן השש שלך יודע שהוא טיפוס תוקפן, כפי שיגידו על אחד מחבריו שהוא ביישן.
בדרך לשינוי המצב, אני רוצה שתתחילי לדבר אליו במילים טובות. הוא חייב לשמוע שהוא היה אחראי, ואחרי שעה לתת לו עוד חיזוק ולהגיד לו שהוא שמר על איפוק ושזה משמח אותך. הוא צריך לשמוע על עצמו דברים טובים. במקביל, צריך ללמד אותו איפוק ולהעביר לו מסר שאוהבים אותו בכל מצב ובכל תנאי, וכן ללמד אותו דברים אחרים שאין לו כיום בארגז הכלים שלו. בהצלחה”.
התרעות פיקוד העורף