בזמן מתח ולחץ נפשי רובנו מנשנשים יותר פחמימות. האם זה באמת עוזר לנו להירגע?
“בתור התחלה, חשוב לי לציין שפחמימות באמת מזרזות את ייצור ההורמון סרוטונין, אבל בו זמנית חשוב לי להדגיש שהורמון זה נוצר דווקא מחומר אחר, ולא מפחמימות. הסרוטונין נוצר מטריפטופן, חומצה אמינית שאפשר למצוא בכמות גדולה במאכלים כמו גבינה לבנה, גרגירי חומוס, אגוזים, ובוטנים. מעבר לזה נוכל למצוא את אותו החומר גם בבננות, בטטות וטחינה. פחמימות וסוכרים קצת מזרזים את כניסת הטריפטופן אל תוך המוח, אבל השפעתם המנחמת נמשכת לדקות ספורות בלבד, ונובעת בעיקר מכך שהם טעימים, ובגלל המרקם הנעים שלהם. מזונות נוספים שחשוב לצרוך בזמן לחץ וחרדה הם כאלו שיש בהם סידן או מגנזיום, זאת משום שהם תורמים להרפיית שרירים, ומסייעים לגוף להתמודד עם הסטרס שהוא מצוי בו”.
האם לדעתך ישנם מוצרי מזון שכדאי לא לצרוך בזמן חרדה ומתח נפשי?
“כל משקה או מאכל שמכיל כמות גבוהה של קפאין, כולל משקאות מוגזים, לא מומלץ לשימוש בעת לחץ נפשי. קפאין ידוע כחומר שמגביר את הדופק, משפיע על לחץ הדם, ועל תחושת המתח בגוף. מעבר לזה, ההמלצה היא לא לתת לילדים לאכול מוצרים שבהם נמצא צבע מאכל צהוב בשם טטרזין, שידוע כחומר שעלול לגרום להיפראקטיביות. במידה שתרצו למצוא תחליפים לקפה בתקופה לא פשוטה זו, תוכלו להתחיל להשתמש בחליטות צמחים שנחשבים למאוד מרגיעים. תיהנו ממשקה קמומיל, לימונית לואיזה, נענע וקינמון. משקה נוסף שנחשב כמשפר מצב רוח הוא קקאו. כשמערבבים קקאו עם חלב זה יוצר לנו משקה מרגיע בפני עצמו. כדאי לדעת שכמות הקפאין בקקאו נמוכה מאוד, כעשרה אחוזים פחות מאשר בקפה".
כמה אדממה אפשר לאכול כמנת נשנוש?
“פולי הסויה הירוקים שנקראים גם אדממה הם נשנוש מעולה ובריא במיוחד. יש בהם 16% חלבון מאוד איכותי, וחמישה מ”ג ברזל – יותר ממה שאפשר למצוא במנת עוף או דג. מעבר לזה חשוב לי להדגיש שאפשר למצוא באדממה גם הרבה סיבים תזונתיים, ואומגה 3. ב־100 גרם של אדממה ללא קליפות אפשר למצוא כ־160 קלוריות. אם תגיעו למחלקת הירקות הקפואים בסופר תגלו ששקית אדממה סטנדרטית מכילה כמות נכבדת של 400 גרם, מה שאומר שאפשר לאכול חצי שקית כזו כנשנוש בריא וכיפי”.
מאז שהחל משבר הקורונה קניתי הרבה מאוד ירקות קפואים הביתה. היום, אני תוהה אם זו הייתה החלטה חכמה. ייתכן שיש בירקות הקפואים פחות ויטמינים לעומת ירקות טריים?
“לפני שירקות מגיעים להקפאה הם עוברים תהליך חליטה מהיר, ומשם נכנסים להקפאה מהירה ששומרת על הוויטמינים. כך למשל, בברוקולי טרי ובברוקולי קפוא שנחלט במים רותחים תהיה אותה כמות ויטמינים. חשוב לי להדגיש שבחלק מהירקות הקפואים ההפך הוא הנכון – בגלל שזמן הבישול שלהם קצר יותר מאשר ירקות טריים, נשארים בהם אפילו יותר ויטמינים”.
האם לדעתך ירידה מהירה במשקל גורמת לתיאבון מוגבר ואף לעלייה מחודשת במשקל?
“השאיפה של רבים מאיתנו היא לרדת במשקל הכי מהר שאפשר, לראות תוצאות ואז לשמור עליהן. מניסיוני אני יודעת שבזמן ירידה מהירה במשקל אין כל אפשרות ללמוד הרגלי אכילה נכונים, או להתרגל לסוגים אחרים של מזון, ולכן ברוב המקרים שיטה זו נידונה לכישלון. הרי כולנו יודעים שברגע שמסיימים את הדיאטה, חוזרים להרגלים הישנים שמכירים, ועולים הכל חזרה במשקל. סביב נושא חשוב זה התפרסם באחרונה מחקר חדש בירחון אמריקאי לתזונה קלינית. במסגרת המחקר נתנו ל־209 גברים ונשים לעבור לתזונה דלת קלוריות למשך שמונה שבועות. במהלך תקופה זו נצפתה ירידה דרסטית במשקלם של כל המשתתפים. בממוצע הורידו המשתתפים כ־11 קילו, שמתוכם היו כ־30% שירדו ממסת השריר, ולא שומן. בחלק השני של הניסוי נתנו למשתתפים תפריט שמירה, ובדקו איך הם מגיבים אליו. ככל שהמשתתפים ירדו יותר ממסת שריר ופחות משומן, היה להם יותר קשה לשמור על המשקל הנמוך, וגם מדדי רעב ותיאבון לאכול היו גבוהים יותר. מסקנת המחקר ברורה: עדיף לרדת במשקל בקצב אטי, אבל בטוח, ולשמור על התוצאות לאורך זמן, ובמינימום מאמץ”.
מתוך תוכניתה של ד"ר מאיה רוזמן, בכל יום שישי ב־12:00 ב־103FM.