הבת שלי התגייסה לפני שלושה שבועות בסך הכל, ולאור המצב אנחנו לא נפגשות. היא כבר סיימה טירונות, מתחילה קורס, ולא ראיתי אותה לשנייה על מדים. בתוך המצב הזה, אני לא מצליחה לארגן את עצמי ולעודד אותה. אפשר אפילו לומר שההפך הוא הנכון – היא מעודדת אותי. מה עליי לעשות?
“אם אפשר ללמוד משהו מהשאלה שלך, בראש ובראשונה, הוא שיש לך ילדה חזקה. היא ניהלה אירוע לא פשוט ויכלה לו. אירוע אשר הפך אותה להיות יותר חזקה, יותר טובה, ויותר מאמינה בעצמה. לראיה, אם היא כבר מחזקת אותך, מסתבר שהיא מסוגלת לכך, ומסתבר שעשית עבודה לא רעה. זכרי כי בסופו של דבר, אנחנו בנויים מסך כל האתגרים שהצלחנו לנהל ולהתגבר עליהם. אם נותנים למשהו מספיק זמן, בסוף הוא מוצא את הפתרון שלו, וההוכחה היא במקרה שאת מתארת. לאורך החיים אנחנו מתגברים על אתגרים, ובכך אנחנו למעשה מחזקים את ‘שרירי העמידות’ שלנו, היכולות שלנו והאמונה שלנו בעצמנו. האתגר חיזק אותה, גרם לה להאמין יותר בעצמה והכין אותה לקראת אתגרים עתידיים. נשאר עניין הגעגוע העצום והרצון לחבק ולחזק אותה. לצערי אין לי מה לומר מלבד שזה קשה, אבל זה יעבור. התרכזי בשלושה דברים: העבודה הטובה שעשית עם הילדה, היכולת והכוחות של הילדה להכיל את האירוע, וכאמור, האתגר שהיא הרוויחה”.

בתקופה המאתגרת של נגיף קורונה, אני תוהה אם לצד כל השמות שהנגיף עושה בעולם, יש גם הזדמנויות טובות להשקעה. אני מתעניין בשוק ההון, ראיתי שגם המדינה הוציאה איגרות חוב עם ריבית גבוהה יחסית ורציתי לדעת אם נכון להיכנס כיום לשוק ההשקעות?
“כאשר המגיפה התפרצה בעצימות גבוהה היו ירידות עצומות בשוק ההון, אבל הן לא באמת מבטאות את ההשפעה הכלכלית. למעשה, הירידות בשוק ההון שיקפו את הפחד של בני האדם מהנגיף, אולם לפי מומחים ובעלי מקצוע השוק התאזן. כאשר הכלכלה העולמית רואה שיש מדינות שהצליחו להתאושש מהמגיפה, אנשים מבינים שהדבר אפשרי ושאפשר להירגע – ויש לכך השפעה על השוק, שמתחיל לאט להתאזן. זה לא אומר, כמובן, שלא יהיו עוד ירידות בהמשך. איני יועץ השקעות, אבל לטענת בעלי מקצוע, יש בשוק ההון, באיגרות החוב ובמניות הגדולות הזדמנויות פז שלא יחזרו. חברות רציניות וגדולות הנפיקו איגרות חוב עם ריביות של 5%־6%, בניגוד לריביות טרום המגיפה שעמדו על כ־1.5%. המדינה עצמה גייסה יותר ממה שתכננה, וכל זאת פרי של מה שנראה כהכלת האירוע בשווקים הבינלאומיים. לכן, אני מציע לך ולכל מי שיש לו כסף פנוי לחלוטין, להשאיר כ־30% מחוץ לסיפור, לפנות לבית השקעות ובעזרת ייעוץ מתאים להשקיע. לדעתי, זו הזדמנות יוצאת מגדר הרגיל”.

בני רוצה לרכוש דירה ישנה באזור אשקלון, לשפץ ולחלק אותה לשלוש דירות קטנות של שני חדרים כל אחת. הוא מתכנן להשכיר אותן בעלות כללית של 5,500 שקלים לחודש ולהשתמש בכסף עבור שכירות באזור המרכז, שם הוא רוצה לגור. שווי הדירה כיום הוא 850 אלף שקלים, כולל השיפוץ והחלוקה. בכדי להוציא את התוכנית לפועל הוא ייאלץ לקחת הלוואה של 200 אלף שקלים. האם ההשקעה כדאית בזמן משבר הקורונה?
“על פניו, מדובר בהשקעה מצוינת, גם בתקופה הזו. אם הוא אכן יצליח להשכיר את הדירות ב־5,500 שקלים, מדובר על הכנסה של 66 אלף שקלים בשנה, זו תשואה של 8%. צריך כמובן לבדוק שיש ביקוש לדירות של שני חדרים באזור שבו הוא מעוניין לרכוש את הדירה, כפי שהוא מתכנן לעשות. בנך אינו מוטרד מכך שערך הדירה ירד, שכן הוא מעוניין להפוך את הדירה לעסק מניב, והוא צודק. יותר מזה, הוא מתכנן להשתמש בכסף של השכירות בכדי לממן את השכירות שלו במרכז, כך שלמעשה לא יהיו לו הוצאות דיור והדבר יאפשר לו לבסס את חייו בצורה הנכונה. הגישה שלו בריאה: הוא הדור החדש, הוא חושב השקעה, גדילה וצמיחה פיננסית. הוא שונה מרוב הצעירים שאני מכיר, שחושבים כיצד ירכשו דירת מגורים, לוקחים הלוואות ענק ובסוף מתבצרים בתוך ארבעת קירות ביתם בחובות עצומים. התשואה שהוא מתכנן היא תשואה יפה, ולך נשאר להגיד לו ‘בני, אני גאה שגידלתי ילד כמוך’”. מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב-8:00 ב-103FM.