ביקורת רבה מבית ומחוץ נשמעה כלפי בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, והגורמים הממונים על הבריאות בכל הקשור להתמודדות עם מגיפת הקורונה בארצם. עבר זמן רב מדי עד שהממשלה הבריטית פרסמה הנחיות רשמיות להגבלת ההתקהלות והתנועה של האזרחים. שכן ההקפדה על הבידוד הביתי בנוסף לשמירה על ההיגיינה נחשבות לדרכים האפקטיביות ביותר לצמצום התפשטות המגיפה.

הגורמים המובילים את ההתמודדות עם הקורונה, התקשורת והאוכלוסייה כאחד מוטרדים מההשלכות הכלכליות והבריאותיות של המציאות החדשה. ואם לא די בכך - לבידוד החברתי עצמו יש השלכות נפשיות.

בנושא זה, הבדידות, דווקא בריטניה הקדימה את מדינות העולם כולו, כאשר בינואר 2018 מינתה ראש הממשלה דאז, תרזה מיי, את טרייסי קראוץ' לשרת הבדידות הראשונה בבריטניה ובכלל. מיי הסבירה כי המשרה החדשה נדרשת, שכן "עבור יותר מדי אנשים, בדידות היא המציאות העגומה של החיים המודרניים". באותה עת 14% מהאוכלוסייה בבריטניה חשו בודדים (לעתים קרובות או תמיד). לפני עשור כ־30% מאזרחי ארצות הברית שגילם יותר מ־45 חשו בודדים. תחושת הבדידות מוגדרת כתחושה של חוסר בחברים או איבוד חברים.

לעתים נדמה כי הבדידות היא מנת חלקם של קשישים, אך עלולים לסבול ממנה גם אנשים במצב סוציו־אקונומי נמוך; מובטלים; בעלי צרכים מיוחדים; אנשים החיים בגפם; עולים חדשים ומהגרים בכלל. במדינות מפותחות גם מתבגרים וצעירים שמרבים לצרוך זמן מסך באתרים, באפליקציות וברשתות החברתיות חשים בדידות.

יש לסייג ולומר שלטכנולוגיה יש כמובן גם יתרונות בהפגת הבדידות, על ידי יצירת קשרים עם משפחה וחברים שהם רחוקים פיזית. אולי מפתיע, אבל לפני שנתיים פרסם המשרד לסטטיסטיקה לאומית בבריטניה (ONS) כי בני 16 עד 24 דיווחו שהם מרגישים בודדים יותר מגמלאים בגילי 65 עד 74.

קורונה בבריטניה (צילום: רויטרס)קורונה בבריטניה (צילום: רויטרס)

בריאות הגוף והבידוד
המציאות של השבועות האחרונים חייבה מיליוני אנשים לחיות בבידוד. למגבלות היציאה מהבית וניתוק הקשרים הבלתי אמצעיים עם אחרים יש מחיר גבוה. לבידוד חברתי השפעה על הבריאות הגופנית ועל הבריאות הנפשית כאחד.

"לאנשים מעורבים חברתית סיכויים קטנים יותר, בהשוואה לאנשים מבודדים ובודדים, לפתח דלקות ומחלות כרוניות". כך טוענת ד"ר ג'וליאן הולט־לונסטאד, מהמחלקה לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת בריגהם יאנג, שבאיידהו, ארצות הברית. 

"יש לנו עדויות לכך שזה קשור לתפקוד קרדיו־וסקולרי כמו לחץ דם, קצב הלב והורמונים", הולט־לונסטאד חוקרת את ההשפעות המגינות של קשרים חברתיים על שיעור התחלואה והתמותה, וחושפת כי לבדידות השפעה הדומה לזו של גורמי סיכון מוכחים כמו עישון והשמנה.

החוקרת האמריקאית אספה נתונים מכל רחבי העולם כדי לבדוק את ההשפעות של הבדידות בקרב אנשים שמבודדים חברתית או בודדים, או חיים לבד. לטענתה, לבידוד חברתי לאורך תקופה של שנים ישנן השלכות קשות שעלולות להשפיע על הגוף.

אף על פי שאנחנו לא בבידוד של שנים, בתקופה זו מעורר המחקר של הולט־לונסטאד עניין רב. בראיון שנתנה לאחרונה לעיתון הבריטי ה"גרדיאן" אמרה כי בידוד למשך מספר שבועות לא אמור להוביל לדלקות ולסיכון למחלות לב וכלי דם. עם זאת, אנשים עדיין יוכלו להבחין בהשפעה על בריאותם בטווח הקצר שתיעלם בטווח הארוך.

"למשל, אם לחץ הדם שלך בדרך כלל תקין, ועלה משמעותית במהלך תקופת הבידוד, לא אמורות להיות לכך השפעות משמעותיות בטווח ארוך", אמרה הולט־לונסטאד. "עם זאת, במקרים שבהם לחץ הדם מצטרף לגורמי סיכון נוספים, בבידוד עלולה להיות לכך השפעה גם בטווח הארוך".

"יחסים אישיים יכולים לעזור לנו להתמודד עם לחץ", הוסיפה הולט־לונסטאד. במצבי לחץ אנשים פגיעים יותר. יותרת הכליה מפרישה את ההורמון קורטיזול שיכול להחליש את מערכת החיסון שלנו. וזאת בזמן שמערכת החיסון היא הנשק במלחמה מול נגיף קורונה, ה־19־COVID.

בימים שבהם אין ביטחון לגבי העתיד הרחוק כמו גם הקרוב, אי־הוודאות וחוסר האונים עלולים להוביל לתגובות שונות וחריפות יותר של הגוף בהשוואה לתגובות שלו במציאות שהייתה לפני חודשים אחדים.

אז וגם היום יש שונות בין אדם לאדם, אך התגובה חמורה יותר אצל אנשים ללא מעגל תמיכה של קרובים, משפחה או חברים. ההתמודדות תהיה טובה יותר כשיש בסביבה אנשים שיהוו עוגן, שייתנו את הביטחון שאפשר לסמוך עליהם ולהצליח יחד איתם לעבור את המשבר.

קורונה בישראל  (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)קורונה בישראל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בריאות הנפש והבידוד
הבידוד בבית במהלך אירוע מתגלגל, כשלא ברור מה יהיה בעוד חודש, שבוע ואפילו יום, גורם לחרדות, לדכדוך ואף לדיכאון. האדם הוא יצור חברתי, והוויתור על בילוי מחוץ לבית עם משפחה וחברים הוא אתגר. 

המחשבים והטלפונים החכמים מאפשרים לנו להתגבר במידה מסוימת על הניתוק הפיזי. יחד עם זאת, יש לזכור כי לשכבות מסוימות באוכלוסייה אין אפשרות ליהנות מהטכנולוגיה, במיוחד הקשישים, שהם גם בסיכון גבוה יותר לתמותה במקרה של הידבקות בקורונה. ולכן חשוב ליצור איתם לפחות קשר טלפוני קבוע שהוא נגיש לכולם.

ולכן, אם יש סביבכם מבוגרים, חברים, שכנים שעלולים לסבול מבדידות כפויה שכזו, זה הזמן להתקשר אליהם. להקשבה ולשיתוף בתקופה כזו השפעה משמעותית על שני הצדדים, לתחושת הנתינה של יוזם הקשר תרומה לא מבוטלת למצב הנפשי שלו.

גם כשהבדידות הכפויה תהיה מאחורינו, ייתכן שלמצב הנפשי שנלווה לה יהיו השלכות שיימשכו עוד חודשים ואף שנים. כדאי לתת את הדעת על כך ברמה האישית וברמה הלאומית.