"יש לך ילדון חכם, חם, ופיקח, שישר קלט שזה הלחצן שצריך ללחוץ עליו, שזה מה שיגרום לו לקבל ממך שיחה או נאום. אם תשימי לב תגלי שלא פעם הוא מעדיף להתנהג ככה כשאת נמצאת עם התינוקת על הידיים. חשוב לי שתביני שזה תמים וטהור, ילדים עושים את זה כל הזמן, גם בגיל מבוגר יותר, זה מה שנקרא ‘הרווח הפסיכולוגי של הילדים’. לדעתי כדאי שתחליטי שמהיום והלאה את נוקטת טקטיקה חדשה, ואם הוא חלילה מתנהג ככה שוב תסתכלי עליו ותגידי לו בבכי, ‘תדע לך שכשאתה יורק עליי, זה כל כך מעליב אותי. מהיום כשתעשה את זה אני אסובב את הגב ולא אריב על זה יותר’. תני לו ללמוד מהמצב החדש. אם הוא ממשיך להתנהג באלימות, ואת מבינה שאין לך ברירה, קחי את הקטנה לחדר אחר, בלי לדבר איתו, ותסגרי את הדלת. אם הוא יבוא אחרייך וירצה לפתוח את הדלת תגידי לו שאת תצאי כשאת תירגעי ותרגישי שלא עושים לך רע. זכרי שמדובר בתהליך ממושך, אבל הרווח שלך ממנו יהיה עצום, וגם אם זה יקרה כמה פעמים ביום, אל תאמרי נואש, ותמשיכי באותה הדרך”.
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM